עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026
מונגוליה היא אחד היעדים הפראיים ביותר שאפשר להגיע אליהם בטיסה אחת או שתיים מישראל: ערבות אינסופיות, דיונות במדבר גובי, אגמים צלולים בצפון ומשפחות נוודים שעדיין חיות באוהלי גר. אין כמעט כבישים סלולים מחוץ לצירים הראשיים, ולכן הדרך המקובלת לטייל היא בג׳יפ או בוואן רוסי עם נהג ומדריך, ולישון במחנות גר או אצל משפחות.
המסלול כאן בנוי על לולאה קלאסית של כשבועיים: דרומה לגובי, צפונה דרך מרכז המדינה ועמק אורחון, והלאה עד אגם חובסגול. זה מסלול עמוס בנסיעות – בחלק מהימים נוסעים שש עד שמונה שעות על דרכי עפר – אבל כל יום מסתיים בנוף אחר לגמרי.
לפני שיוצאים: עונה, ויזה ואיך מטיילים
העונה המרכזית לטיולים במונגוליה היא יוני עד ספטמבר. ביולי מתקיים פסטיבל הנאדאם, עם תחרויות היאבקות, רכיבה על סוסים וקשתות, והמחירים והביקוש בשיאם. בספטמבר הקהל מתמעט והצבעים יפים, אבל הלילות כבר קרים מאוד, ובמחנות רבים בצפון העונה נסגרת לקראת סוף החודש. החורף ארוך וקשה, עם טמפרטורות נמוכות במיוחד, ומתאים רק לטיולים מיוחדים.
בשנים האחרונות מונגוליה הפעילה פטורים זמניים מוויזה לאזרחי מדינות רבות, ובמקביל קיימת מערכת ויזה אלקטרונית. כללי הכניסה לישראלים השתנו יותר מפעם אחת, ולכן לפני הזמנת טיסות בדקו באתר הרשמי של משרד החוץ המונגולי או מול השגרירות אם נדרשת ויזה ל-2026–2027. הטיסות מגיעות לנמל התעופה הבינלאומי צ׳ינגיס חאן, כשעה נסיעה מאולן בטור, בדרך כלל עם עצירה באיסטנבול, בסיאול, בבייג׳ינג או בטוקיו.
רוב המטיילים מזמינים ג׳יפ עם נהג ומדריך דובר אנגלית דרך סוכנות או גסטהאוס באולן בטור. מצטרפים לקבוצה קטנה כדי להוזיל, או סוגרים רכב פרטי למשפחה או לחבורה. נהיגה עצמית אפשרית אבל לא מומלצת למי שאינו מנוסה בניווט שטח.
- תיק שינה חם וביגוד שכבות גם בקיץ – הלילות במדבר ובצפון קרים
- מזומן בטוגריק לכפרים, למחנות ולקניות קטנות
- eSIM או סים מקומי – הקליטה מחוץ לעיירות חלקית בלבד
- תרופות בסיסיות, מגבונים ופנס ראש
ימים 1–2: אולן בטור
אחרי הנחיתה מתאקלמים בבירה: כיכר סוחבאטאר עם בניין הפרלמנט והפסל הגדול של צ׳ינגיס חאן, מנזר גנדן – המרכז הבודהיסטי החשוב במדינה עם פסל הבודהה הענק – והמוזיאון הלאומי, שמספק רקע טוב להיסטוריה של האימפריה המונגולית ושל הנוודים.
ביום השני אפשר לנסוע לפסל צ׳ינגיס חאן הענקי בצונג׳ין בולדוג, ומשם לפארק הלאומי גורחי-טרלג׳ עם סלע הצב ונופי הרים ויערות. בערב כדאי לצפות במופע של שירה גרונית ומוזיקה מסורתית, ולסגור את כל פרטי הג׳יפ, האוכל והציוד עם הסוכנות.
ימים 3–6: מדבר גובי
יוצאים דרומה ובדרך עוצרים בצאגאן סובארגה – ״הסטופה הלבנה״, מצוקי סלע צבעוניים שנחצבו בידי הרוח ונראים כמו עיר הרוסה, יפים במיוחד בשקיעה. משם ממשיכים לערוץ יולין אם, ערוץ צר בהרי גורבן סייחאן שבו לעיתים נשאר קרח עד תחילת הקיץ, ומטיילים בו ברגל או על סוס.
גולת הכותרת של הגובי היא דיונות חונגורין אלס – רכס דיונות ענק שמתמשך לאורך עשרות קילומטרים. מטפסים על הדיונה בשקיעה, רוכבים על גמלים דו-דבשתיים ולנים במחנה גר בבסיס הדיונות. ביום הבא נוסעים לבאיאנזג, ״הצוקים הבוערים״ האדומים, שבהם נמצאו לראשונה ביצי דינוזאורים בשנות העשרים של המאה הקודמת.
ימים 7–9: מרכז מונגוליה ועמק אורחון
מהגובי עולים צפונה אל מנזר אונגי, חורבות של מתחם מנזרים גדול שנהרס בשנות השלושים ושוקם חלקית, ומשם לעמק אורחון – עמק ירוק ופתוח שנכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו. בעמק נמצא מפל אורחון, ובסביבתו לנים במחנה גר או אצל משפחת נוודים, רוכבים על סוסים וטועמים איירג – חלב סוסות מותסס.
היעד הבא הוא חרחורין, במקום שבו עמדה קרקורום, בירת האימפריה המונגולית במאה ה-13. מהעיר העתיקה כמעט לא נשאר דבר, אבל מנזר ארדנה זו, המוקף חומה עם מאה ושמונה סטופות לבנות, הוא מהמנזרים הבודהיסטיים החשובים במדינה, ולידו מוזיאון קטן ומושקע. אפשר לסיים את היום במעיינות החמים של צנחר, שבהם יש מחנות גר עם בריכות טבעיות.
ימים 10–13: אגם טרחין צגאן ואגם חובסגול
ממשיכים צפונה לאגם טרחין צגאן – ״האגם הלבן הגדול״ – ולהר הגעש הכבוי חורגו שלידו, שעל שפת הלוע שלו מטפסים בהליכה קצרה. משם הדרך ארוכה, דרך העיירה מורון, עד לחטגל שבקצה הדרומי של אגם חובסגול.
חובסגול הוא אגם מים מתוקים עמוק וצלול, מוקף יערות טייגה והרים, ולעיתים מכונה ״הפנינה הכחולה של מונגוליה״. כאן מבלים לפחות שני לילות: טיולים רגליים ורכיבה על סוסים לאורך החוף, שייט בקיאק או בסירה, ולעיתים מפגש עם רועי איילים. המים קרים מאוד גם באמצע הקיץ, אז רחצה היא בעיקר טבילה קצרה.
יום 14: חזרה לאולן בטור
מחובסגול יש שתי אפשרויות: נסיעה ארוכה של יום עד יומיים בחזרה לבירה, או נסיעה למורון וטיסת פנים לאולן בטור, שמתקיימת בעונה אבל לא בכל יום – כדאי להזמין מראש ולהשאיר יום ביטחון לפני הטיסה הבינלאומית.
מי שיש לו יותר זמן יכול להאריך את המסלול לשבועיים וחצי ולהוסיף את עמק אורחון העליון או את הפארק הלאומי חוסטאי, שבו חיים סוסי פשבלסקי הבר. מי שיש לו פחות זמן יכול לוותר על חובסגול ולהסתפק בגובי ובמרכז המדינה בתוך עשרה ימים.
טיפים חשובים
- סגרו ג׳יפ ומדריך מראש לחודשי יולי–אוגוסט, ובמיוחד בתקופת הנאדאם – הרכבים הטובים נתפסים מוקדם
- בדקו לפני ההזמנה מה כלול: דלק, אוכל, לינה במחנות, דמי כניסה לפארקים ומים – וקבלו את המסלול בכתב
- קחו איתכם חטיפים, פירות יבשים ותבלינים – התפריט במחנות מבוסס בעיקר על בשר בקר וכבש, אטריות ותפוחי אדמה
- בעת ביקור בגר של משפחה, היכנסו עם כיוון השעון, אל תדרכו על המפתן וקבלו כיבוד ביד ימין
- הורידו מפות לא מקוונות – הקליטה בדרכים בין העיירות לא קיימת לאורך שעות
שאלות נפוצות
האם צריך ויזה למונגוליה?
כללי הכניסה לישראלים השתנו בשנים האחרונות, עם תקופות של פטורים זמניים ומערכת ויזה אלקטרונית. לפני הטיסה בדקו באתר משרד החוץ המונגולי או מול השגרירות מה המצב העדכני ל-2026–2027.
האם אפשר לטייל במונגוליה בלי סוכנות?
אפשר לנסוע באוטובוסים בין הערים המרכזיות, אבל רוב האתרים בגובי ובמרכז המדינה רחוקים מכל תחבורה ציבורית. לכן גם מטיילים עצמאיים שוכרים בדרך כלל ג׳יפ עם נהג, לבד או בקבוצה קטנה שמתארגנת דרך גסטהאוס באולן בטור.
מתי הכי כדאי לטוס למונגוליה?
יוני עד ספטמבר. יולי הוא חודש הנאדאם והעונה העמוסה ביותר, יוני וספטמבר שקטים יותר. באוגוסט יש לפעמים יותר גשם בצפון, ובספטמבר הלילות כבר קפואים.
גילוי נאות: חלק מהקישורים בעמוד הם קישורי שותפים. הזמנה דרכם לא מייקרת לכם דבר, ומסייעת לנו להמשיך לעדכן את המדריכים. מחירים, זמינות וכללי כניסה משתנים – בדקו תמיד באתר ההזמנה ובאתרים הרשמיים לפני הטיסה.
