מנזר סמיה הוא אחד המנזרים החשובים בטיבט, יושב במתחם מוקף חומה והארכיטקטורה הייחודית שלו מזכירה במשהו את מנזרי הקרמפה הנפוצים בדרום מזרח נפאל, סיקים ובהוטן.
יום ב' – סמיה-טרדוק-להסה בבוקר תחצו את הנהר הגדול אותו חציתם יום קודם לכן, על מנת להגיע לסמיה על מעבורת רעועה, תחברו לרכב שהשארתם מעברו האחר, ותיסעו לטרדוק.
טרדוק הוא כפר קטן שמוקד המשיכה שלו הוא מקדש פעיל הנמצא בשוליו. אם יימצאו במקום מאמינים מקומיים ועולי רגל תהיו עדים לפעילות דתית ענפה.
ישנו טרק מעניין ומאתגר מגנדן לסמיה, אולם תצטרכו להיות מסוגלים לעמוד ברשות עצמכם.
גנדן נמצא באזור להסה ועל כן אין צורך להצטייד בפרמיט בכדי להגיע אליו, ולאורך מסלול הטרק איש לא יבדוק אתכם.
זו דרך מעניינת להגיע אל עמק יארלונג גם כאשר הוא סגור.
אולם בדקו את המצב היטב לפני שאתם יוצאים להרפתקה שכזו.
הר קאילש מוקד עלייה לרגל חשוב מאין כמותו. ההר נמצא בדרום טיבט, לא רחוק מהגבול הנפאלי, וסביבו מתוח מסלול צליינים ארוך השופע במנזרים ונקודות פולחן.
הטיול לקאילש מחייב פרמיט + קבוצה ומדריך עם רכב 4X4 ,אתם משלמים על הרכב גם אם תתכננו את הטיול כך שאת מרבית הימים טטרקו במסלול הצליינים ההיקפי.
עלות הטיול ומשכו יכולים להיתפר לדרישותיכם, אולם בדרך כלל לא מוציאים קבוצה לאזור לפחות מעשרה ימים.

הפוסט טיבט טיולי יום מלהסה הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

ארץ של טבע דומם ורוח שוקקת, שגם מביקור חפוז בה נקל להבין את מקור העוצמה התרבותית והדתית שנשאבו מאדמתה ברבות השנים.
מאות רבות של שנות שגשוג ופריחה תרבותית ודתית נדירה בדוגמתה בקנה מידה אסיאתי ועולמי נקטעו לפני חמישים שנה,
עת פלש הצבא האדום הסיני לארץ המנזרים והנוודים הגבוהה, ואנס את טיבט להיות למחוזה הדרום מערבי הנשכח של הרפובליקה הסינית של האנשים.
בימים אלה עדיין מוחזקת טיבט תחת כיבוש סיני מדכא, המגביל מאוד את חיי התושבים המקומיים והתיירות הזרה בה.
במהלך מהפכת התרבות של מאו צה טונג נהרסה התשתית הדתית והתרבותית הטיבטית כמעט לחלוטין והשרידים שנותרו בשטח שופצו ושוקמו עלידי הסינים,
למען מסחטת הכסף של התיירות המערבית ויכולים להקים אך במעט את דברי ימי העבר לתחייה.
אולם מאז מותו של מאו חלה ירידה בדיכוי התרבות והדת בסין כולה, וכפועל יוצא מכך מאושרת היום בטיבט פעילות דתית פולחנית, לימודי דת ואפילו נזירות תחת תנאים מסויימים.

את ההתעוררות הדתית ניתן לראות בכמות בלתי מבוטלת של עולי-רגל בערים והאתרים הקדושים,
ובקיומם המבורך של כל אותם אין ספור פסטיבלים דתיים צבעוניים, אשר לפני לא הרבה יותר מעשר או חמש עשרה שנים היו בגדר חלום רחוק.
התיירות המערבית כבר אינה זרה ברמה הטיבטית, ואל תצפו לעיניים קרועות מתדהמה אשר יפערו לעומתכם מצד הילידים ההמומים,
אולם אכן כמות הטיילים הזורמת לטיבט דלילה בהרבה מזו המטביעה את שכנותיה שמדרום, וחרף ניסיונותיהם העיקשים של הסינים למסד את התיירות הבלתי-מאורגנת באזור הרגשת הראשוניות עדיין קיימת.
בכל הקשור לאינפורמציה טיבט היא בחזקת בעיה לטייל, מאחר והדברים משתנים במהירות, אזורים נפתחים ונסגרים כל הזמן,
גסט האוסים נעלמים, מחירים קופצים ויורדים בהתאם לגחמות ליבם של הפקידים הסינים מה שהופך את אמינותו של כל מידע כתוב ומקוון למוטלת בספק למחצה.
תכננו את טיולכם בגמישות היו נכונים לויתורים ולהתפשרויות, והכי חשוב כשאתם חוזרים משם עדכנו אותנו במה שהשתנה.
ונסיים בבקשה אנו יודעים שזה כבר נשמע בנאלי, וברור לנו שאם השקעתם את הזמן והכסף הכרוך בפרוצדורה של כניסה לטיבט שהרי נכנסתם למטרת טיול ולא למטרת התפרקות,
אבל בכל זאת, מטיילים ישראלים, שמרו קצת על דרך ארץ.
המטייל הישראלי בסין הצליח עד היום לשמור על תדמית חיובית מאוד, אולי בגלל מיעוטנו היחסי בקרב הטיילים הזרים הנכנסים אל המדינה. אולם בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בפופולאריות של הביקור בטיבט עצמה,
וקבוצות רבות מבני עמנו נכנסות לביקור קצר במסלול קטמנדו – להסה נפאל – טיבט וחזרה.
כישראלים אנחנו עשויים להיות גרועים מאוד כאשר אנו בקבוצה, ומאחר וקיימת חובה לקיים טיול שכזה במסגרת קבוצתית, לפעמים אנו גרועים מאוד.
החוויה הטיבטית עשויה להתגלות כמורכבת מעט יותר וייקרה בהרבה מהחוויות שמספקות המדינות מעברו האחר של רכס ההימלאיה.
אולם אין צורך לומר שאת התמורה שתיצרב בזיכרונכם אין כל דרך לשקול כנגד הכסף, הזמן והעצבים שתשקיעו בפרוייקט.

הפוסט טיבט מידע כללי הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

כניסה/יציאה נפאל – טיבט
זהו ציר הכניסה הפופולארי בקרב טיילים המעוניינים לבקר בטיבט, אך אינם רוצים להיכנס
לסין. על מנת לעשות זאת "לפי הספר" עליכם להתארגן בקטמנדו בקבוצה בת חמישה אנשים
לפחות, ולארגן חבילת טיול )בדרך כלל 3-7 ימים, לא פחות מארבע מאות דולר לערך( דרך
סוכן נסיעות נפאלי. הסוכן יסדר בעבורכם את הפרמיט, אולם הוא יהיה מוגבל לשבוע, ובדרך
כלל ניתן יהיה להאריכו בלהסה לשבוע נוסף, אבל לא יותר מזה. אם יש בדרכונכם ויזה סינית
בתוקף תוכלו להיפרד "מהקבוצה" שלכם בלהסה ולהמשיך שם את השהות מתוקף הויזה, אך אם
תרצו להמשיך ולטייל בטיבט תצטרכו להנפיק שם פרמיטים נוספים. אם נכנסתם לטיבט
ללא ויזה סינית אתם עשויים להתקשות להוציאה שם, אולם היו שהצליחו לטוס בתום השבועיים
)אחרי הארכה( לצ'אנגדו )סין( ולהסדיר שם את עניין הויזה, אך זה כבר לא בטיבט. לפעמים
ניתן להנפיק ויזה סינית בקטמנדו אך אל תסתמכו על זה והנפיקו אותה עוד בארץ, בהודו או
בתאילנדת )ל- 30 יום(. קיימים גם מקרים בהם כאשר אתם מוסרים את דרכונכם, דרך סוכן
הנסיעות, לשגרירות סין בקטמנדו להסדרת הפרמיט – מוחקים פקידי השגרירות את הויזה
הסינית שלכם, אפילו אם הוטבעה בארץ. חשוב לברר לאן נושבת הרוח בתקופה בה אתם נכנסים
לפני שאתם מוסרים את הדרכון לשגרירות. לפרטים על המסלול היבשתי קטמנדו-להסה ראה
אייטם 'מסלולים ואתרים מומלצים.'

יש שגם מצליחים להיכנס עצמאית מנפאל. ראשית עליכם לדאוג מבעוד מועד לויזה סינית,
אולם כאשר יבקשו מכם להצהיר על המקומות בהם תטיילו בסין – אל תזכירו את טיבט, איש לא
יבדוק זאת לאחר מכן. עליכם להגיע בתחבורה מקומית מקטמנדו למעבר הגבול בקודרי,
לעבור את תחנת הגבול הנפאלית, לטפס את שני הקילומטרים דרך השטח המפורז אל תחנת
הגבול הסינית ולהתפלל שהפקיד קם על צד ימין באותו בוקר. במקרה הטוב תוכלו להיכנס,
אולם במקרה הפחות טוב – מה שסביר להניח – יסרב הפקיד להכניסכם, ימחק מדרכונכם את
הויזה הסינית שהוצאתם בארץ, ותמצאו את עצמכם ניצבים בין שני מעברי גבול ללא ויזה
בתוקף לאף אחד מהם. כך תאלצו לחזור לצד הנפאלי וללא כל קשר למספר הימים שנותרו
בויזה הנפאלית הקודמת שלכם תצטרכו להוציא ויזה נפאלית חדשה לשלושים יום.
ניתן גם להיכנס מנפאל דרך האוויר. קיים קו פעיל קטמנדו-להסה בעלות משתנה של בסביבות
250$, אולם על זה תצטרכו להוסיף עוד על מנת לרכוש את "חבילת הטיול" הוירטואלית
שתזכה אתכם בפרמיט המיוחל – בלעדיו לא תוכלו לקנות את הכרטיס. בסופו של דבר סביר
להניח שתגלו שעלות הכניסה היבשתית לא רק שאינה יקרה יותר, אלא שהיא גם מזכה אתכם
בטיול של ממש. ליוצאים מטיבט לנפאל, שאינם מעוניינים בטיול X44 אל הגבול, קיימת
אפשרות חסכונית בדמות מיניבוס מאורגן, המכסתח בעבורכם את "הקבוצה", בעלות של
כשלוש מאות יואן להסה-דזאנגמו – יומיים(. שימו לב, בכפר קודארי, ובתחנת הגבול
הנפאלית אין בנק והשוק השחור רע מאוד, אם בכלל קיים. כך שעל מנת שתוכלו להגיע
קטמנדו בכבוד תעשו יפה אם תחליפו מעט כסף סיני לרופיות נפאליות בשוק השחור והמשגשג
של דזאנגמו )לא ניתן לקנות רופיות בבנק הסיני(.

כניסה/יציאה סין-טיבט
למי מכם שנכנס מסין או מכיוון דרום-מזרח-אסיה )תאילנד ושוט'(, זו היא דרך הכניסה הנוחה
ביותר. בגלל כל הערפול וחוסר היציבות הפרוצדוראלי הכרוך בכניסה נפאל-טיבט כדאי גם
מאוד לשקול מעבר נפאל-תאילנד-סין-טיבט למעוניינים לטייל זמן ארוך בטיבט, בצורה
רצינית. בתאילנד ניתן להוציא ויזה סינית גם ל- 60 יום, אולם גם אם בידיכם הויזה
הסטנדרטית ל- 30 יום בלבד – ניתן להוסיף עליה הארכה ל- 30 יום נוספים בסין )נסו בצ'אנגדו
– הם מתורגלים שם מאוד בהארכות שכאלה ובדרך כלל לא עושים בעיות, גם בהארכה שנייה(.
למשקיענים במיוחד שייכנסו מהונג-קונג תונפק ויזה סינית ל- 90 יום. הדרך הנוחה ביותר היא
בטיסה צ'אנגדו-להסה. את החבילה יארגן בעבורכם סוכן נסיעות בצ'אנגדו, ומחירה הכולל
יהיה בין מאתיים לשלוש מאות דולר, כולל הפרמיט "וחבילת הטיול", שתישאר עבורכם דף נייר
בלבד. את הפרמיט סביר להניח כי כלל לא תראו והוא ישמש את סוכן הנסיעות להנפקת
הכרטיס בלבד ואת חבריכם "לקבוצה" תפגשו בעליה למטוס ובירידה ממנו, ולא תשמעו מהם
יותר. היתרון הגדול בחבילה הזו היא שהויזה הסינית שלכם לא תימחק וכך תוכלו לשהות
בטיבט פרק זמן ארוך מאוד. בשביל להתחיל להתרגל בהדרגתיות לגובה מומלץ, בטרם הטיסה,
לעלות למספר ימים להרי מערב סצ'ואן )אזור סונגפן שוכן בגובה של בערך 3000 מטר(.
הגובה בו תנחתו בלהסה עומד על 3800 מטרים בקירוב. ההרפתקנים והרומנטיקנים מבינכם
שמעונינים להיכנס יבשתית, ורוצים לעשות זאת באופן חוקי, יצטרכו להגיע ברכבת לגולמוד
הרחוקה שבש'ינג'אנג, ושם להתארגן בקבוצה, לקנות את חבילת הטיול מה- C.I.T.S)משרד
התיירות וההסברה הסיני(, ולעשות את 30 השעות באוטובוס. עלות האוטובוס וחבילת הטיול
היא מעל מאה דולר, וזאת בלי להוסיף את מחיר הרכבות לגולמוד. ייקח לכם כמה ימים להגיע
לגולמוד, מאחר ואם עשו זאת הסינים בכוונה ואם לאו – הרי שאין רכבת אחת אשר עושה את
מלוא הדרך לשם מביג'ינג או מצ'אנגדו, ולוחות הזמנים של הרכבות באזור נתפר )במיוחד?(
כך שתאלצו להעביר כמעט יומיים סך-הכל בין ההחלפות האלו. גולמוד היא עיירה נידחת
ומאובקת, שהמונח 'חסרת חן' מחמיא לה, ואתם חייבים לקחת בחשבון את התרחיש ההגיוני מאוד
בו כאשר תגיעו לשם תגלו כי אתם המערביים היחידים ברדיוס של חמש מאות קילומטרים, ועל
מנת להרכיב את "הקבוצה" שלכם תאלצו להמתין עוד מספר ימים ארוכים לכמה חיוורי פנים
וגדולי עיניים ואפים נוספים. בסופו של דבר – העלות הכוללת לא תהיה זולה בהרבה מהטיסה,
והעניין מומלץ רק למי מכם שמורגל ומחושל ברזי ההתניידות בסין.
כאשר אתם יוצאים מטיבט עלות הטיסה והאוטובוס נופלות משמעותית מחיר "חבילת הטיול"(, מה
שהופך את האוטובוס להסה-גולמוד לנושא השווה שקילה, בעבור התפרנים שבינינו.
כניסה לא חוקית בטרמפים כבר אינה סיפור פשוט כמו בעבר. הטיילים היחידים שעוד עושים
זאת בדביקות ראויה להארכה הם היפנים, אולם לכם יהיה קשה בהרבה להתחפש למקומיים.
אם בכל זאת אתם רוצים לעשות כן ישנם שלושה נתיבים אפשריים: גולמוד-להסה הוא הנתיב
הבטוח ביותר. נתיב נוסף נמצא הרחק במזרח, על הגבול עם פקיסטן והודו – מתפצל מאזור ה-
Karakuram highway )ואין שום דרך לתרגם את זה לעברית בלי לפגוע במשמעות האירונית
של שם הדרך המרוסקת(. נתיב צ'אנגדו להסה הוא הנתיב השלישי; יש לפחות שתי דרכים
שעולות באזור הזה – האחת מכוון צפון מערב יונאן והשנייה מכיוון מערב סצ'ואן, אולם
הנתיב הזה מסוכן מאוד, מאחר וכל שנה נסחפים ממנו קילומטרים רבים של דרך בעקבות
מפולות בוץ. מספר טיילים מערביים כבר מצאו בו את מותם וישנן גם שמועות לא מאושרות על
ניסויים גרעינים שמתבצעים באזור – אבל מי רוצה לבדוק?

תנועה בתוך טיבט
כל עוד מוטבעת בדרכונכם ויזה סינית בתוקף תוכלו להתנייע באזורים הפתוחים לטיול
הסובבים את להסה בחופשיות, כשאתם משתמשים בתחבורה המקומית הזולה, וללא צורך בכל
פרמיט. הבעיה מתחילה כאשראתם רוצים לצאת לאזורים מוגבלים. באופן רשמי לא קיימים
בטיבט אזורים סגורים כלל – כך שמותר לכם, בתיאוריה, להיכנס לכל מקום – בתנאי שיש לכם
את הפרמיט המתאים. בפועל מונפקים הפרמיטים האלו לאזורים מוגבלים בלבד, ובדרך כלל
לא ינפיקו לכם פרמיט לטיול עצמאי, ותאלצו להרכיב קבוצה, לשכור רכב 4X4 נ,הג ולרוב
המקומות גם מדריך. המכוניות האלו סבירות בהחלט – בייחוד אם אתם מגיעים מהודו ואם
עברו כמה חודשים מאז עזבתם את העולם המודרני, אולם הנהג לא ידבר אנגלית, ובדרך כלל
גם המדריך לא ידבר דבר, זולת סינית, וגם אם ידע לגמגם כמה משפטים באנגלית – שהרי לא
יכיר את ההיסטוריה של המקומות ולא יוכל לספר לכם דבר וחצי דבר שלא תמצאו בספרי
ההדרכה. תפקידו של המדריך הוא בסך הכל לוודא שלא תגיעו למקומות אליהם אינכם אמורים
להגיע. הקפידו להכין חוזה כתוב אצל סוכן הנסיעות, ממנו הזמנתם את הטיול. החוזה חייב
לכלול את כל פרטי הטיול הקטנים, מנהלות התשלום, מקרים ותגובות בכל הנוגע בתפעול
תקלות אפשריות שיתעוררו בדרך. שקלו גם להכין עותק מהחוזה בסינית )רק ודאו שאדם
מהימן ולא תלוי יבדוק שאכן התרגום אמין!(. על מנת שהחוזה יקויים הקפידו לדרוש מסוכן
הנסיעות כי ייתן לכם לשלם לפחות חלק מהסכום רק לאחר הנסיעה, לידיו של הנהג או
המדריך, במידה ואינכם חוזרים ללהסה. זכרו כי חוזה או לא חוזה – מהרגע שיצאתם את להסה
הצלחת הטיול שלכם נתונה לגחמותיו של הנהג. הסתחבקו עמו כיאות, גלו סלחנות לרטינותיו
הקטנות ואל תשכחו שהוא באמת עובד קשה עבורכם, ושבעצם רוב הכסף שיצא מכיסכם כלל לא
יגיע לידיו )ולמעשה גם לא אל סוכן הנסיעות(.

תנועה לא חוקית בתוך טיבט
על מנת להגיע למקומות אסורים בטיול, או למקומות מותרים – אך לזמן ארוך ולביקור יסודי
יותר, מתנייעים טיילים ספורים עצמאית, באופן לא חוקי. תנועה לא חוקית כרוכה בגניבת
מחסומים, שפירושה ירידה מהמשאית שלקחה אתכם כמה מאות מטרים, או כמה קילומטרים,
לפני המחסום, עיקוף רגלי ומפגש עם המשאית לאחריו. העניין לא תמיד פשוט כל כך מאחר
והסינים מתגלים פעמים רבות כחובבניים הרבה פחות ממה שחשבתם – וממקמים את המחסומים
הללו על צלע הר מצוקי או על גשר גבוה, מעל נהר סוער – דבר שהופך את העיקופים האלו
למבצע מורכב. במקרה קיצוני אחד פגשתי טייל שנאלץ לצעוד על כל ציודו מרחק של כעשרים
קילומטרים בשלג, במהלך עיקוף שכזה )נכון – ישראלי(. במידה וננטשתם על ידי המשאית
שלקחה אתכם אתם עלולים להיתקע במקום לזמן מה, מאחר ולא כל נהג ישוש לקחת אתכם.
אתם חייבים להיות מסוגלים לעמוד ברשות עצמכם באופן מלא )אוהל, אמצעים לטיהור מים,
ציוד בישול, אספקה וכו'(. כמובן ששיחון טוב )סיני וטיבטי( הנו בגדר יותר מסתם המלצה.
לא קל והרבה פחות זול להשיג אשרות טרקים, אולם מאחר ולאורך מסלולי הטרקים השונים לא
קיימות נקודות ביקורת – אין בהם כל צורך.
ויזה סינית ותקלות צפויות בכל הקשור להארכות ויזה ומתן פרמיטים בתוך טיבט קשה מאוד
לצפות את שייקרה כאשר תגיעו לשם, מאחר והמצב משתנה כל הזמן בהתאם לגחמותיהם
הקטנות של הפקידים הסינים, מצב רוחם ומצב העננים. מחיקת ויזה סינית בתוקף, בשגרירות
סין בקטמנדו, היא דבר שאירע בעבר פעמים רבות, אולם זה לא קורה תמיד. אותו כנ"ל לגבי
מחיקת ויזה סינית במעבר הגבול בדזאנגמו. הארכת ויזה סינית בתוך טיבט בדרך כלל אינה
אפשרית בלהסה )אם כי כבר היו דברים מעולם(, אולם יש שמצליחים לעשות זאת בשיגאצה.
בניגוד לסטיגמה הרווחת אכן ניתן לפעמים להוציא ויזה סינית בקטמנדו, אולם אתם חייבים
לספר להם שאתם מעוניינים להיכנס בטיסה מתאילנד, ולא דרך טיבט. אך אם הוצאת הויזה
הסינית בקטמנדו הלכה חלק מדי חשבו פעמיים יתכן והיא תימחק כאשר תנסו לחצות עמה
יבשתית דרך דזאנגמו, בצורה לא מאורגנת. כאשר אתם ממלאים טופס בקשה לויזה סינית,
בכל מקום בעולם, אתם מתבקשים להצהיר על המקומות בהם תבקרו בסין. בשום פנים ואופן אל
תצהירו על ביקור צפוי בטיבט. אין לכם מה לדאוג איש לא יבדוק את אמינותכם כאן, ובמקרה
הספציפי הזה גם קשה לי להאמין שתיפגע במשהו הקארמה שלכם. ושוב, על מנת לצמצם את
התקלות הצפויות אני יכול רק לחזור ולהמליץ למתכננים שהות ארוכה בטיבט, ואפילו אם
רגליכם ניצבות כרגע בנפאל או הודו, שיקלו לטוס לתאילנד או להונג-קונג, לעשות ויזה סינית
ארוכה ככל שייתנו לכם, לנסות להאריך אותה פעם נוספת לפני הכניסה לטיבט, ורק לאחר מכן
להיכנס אל הממלכה הכבושה בדרך הנוחה לכם אך מתוך סין.

הפוסט טיבט כניסה ויציאה הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

מחיר המשאית לא בהכרח ייכלל במחיר הטיול, ועשוי להגיע לכמה דולרים, על אף המרחק הקצר, אל תתחכמו ותלכו ברגל מדובר בעלייה רצחנית שתגזול מכם זמן יקר, שעשוי להיות חשוב בהמשך היום.
הכפר שבמעבר הגבול הסיני נקרא דזאנגמו יש שם גם בנק, ושם תפגשו את הרכב, הנהג והמדריך הסינים שלכם.
שימו לב לא משנה מה יאמרו לכם בסוכנות הנסיעות הנפאלית בה רכשתם את הטיול הרכב הנפאלי לא ימשיך עמכם לטיבט אם כי במקרים מסוימים ניתן לסדר שהרכב הטיבטי ימתין לכם למטה בקודרי,
או ייקח אתכם לשם, אם הגעתם מהכיוון הנגדי אולם אתם חייבים לסדר זאת מראש.
חשוב שתגמרו את הסידורים במעבר הגבול מהר ותתחילו לנוע על מנת שתגיעו לטינגרי לפני החושך.
הדרך מדזאנגמו לטינגרי היא חוויה בפני עצמה, מדובר בדרך החוצה את רכס ההימלאיה המרכזי.
בקטעים רבים ממנה הכביש הצר חצוב ממש בתוך המצוק, וללא ספק ישובב את ליבם של חובבי האדרנלין שמבינכם.
יום ב' טינגרי-האוורסט-שגאר כמו טינגרי גם שגאר אינו מקום בעל מוקד עניין תיירותי כל שהוא אולם הוא מהווה ברירת מחדל על פני הלינה במנזר רומבוק, שבסמוך למחנה הבסיס של האוורסט Everest base camp.
בסוף שנת 1999 ערכה משלחת טיפוס גרמנית מחקר יסודי, בעזרת מערכות ניווט לוויניות, ואנשיה מצאו כי גובהו המדויק של האוורסט עומד על 8850 מטר מעל פני הים, מעט מעל 8848 המטרים המהווים את הגובה הרשמי של ההר.
כך או כך האוורסט אינו זקוק לתוספת שני המטרים הזו בכדי להחזיק בכתר ההר הגבוהה בעולם.
היתרון בביקור בצדו הטיבטי של האוורסט הוא משולש מהצד הנפאלי נופו של ההר נכסם בחלקו על ידי שני הרים נוספים הניצבים בטווח דבר שאינו קורה במחנה הבסיס הטיבטי.
על מנת להגיע אל מחנה הבסיס הנפאלי יש לצעוד לפחות חמישה ימים בכל כיוון, בהנחה שתיקחו את כל הקיצורים האוויריים
פנימה והחוצה, ואילו בצד הטיבטי ניתן, בכפוף למצב הדרך, להגיע עם רכב 4X4 ממש עד למחנה הבסיס עצמו, וכאשר הדרך נסחפת מה שקורה בדרך כלל אין צורך לצעוד יותר משמונה קילומטרים פנימה והחוצה.
היתרון השלישי מתבטא דווקא בחסרונו הגדול של הצד הטיבטי הפרמיטים. הפרוצדורה סביב טיפוס על האוורסט מין הצד הטיבטי כל כך יקרה ומסובכת,
שמרבית משלחות הטיפוס המקצועיות והטיילים הנמרצים בוחרים לתקוף דווקא את חלקו הנפאלי מה שעם קצת מזל ישאיר את ההר רק לכם.
מנזר רומבוק ממוקם בגובה של 5100 מטר, כמאה מטרים מתחת לגובהו של מחנה הבסיס ובמרחק של שמונה קילומטרים ממנו. בלי כל קשר למה שסגרתם עם סוכן הנסיעות בקטמנדו או בלהסה סביר
להניח כי זו הנקודה בה יפרוק אתכם הרכב, ומשם תצעדו.

ניתן להתמקח מעט על צמצום טווחים אל ההר אולם בדרך כלל לא יאות הנהג לקחת אתכם את כל הדרך. מנזר רומבוק, הטוען לתואר המנזר הגבוהה ביותר בעולם,
הוא מנזר קטנטן המאכלס כמה נזירים ונזירות שילוב נדיר שרחוקים מלהיות נחמדים, ויש בו גם סידורי לינה ספרטנים.
אולם אם הגעתם מקטמנדו תעשו נכון אם תוותרו על ההרפתקה הרומנטית של לינה אל מול האוורסט.
מעבר מלינה בגובה של 1200 מ' קטמנדו ללינה בגובה של 5100 מ' רומבוק בהבדל של יומיים
בלבד מהאחד לשני עשוי תוך שעות להביא להתפתחות מהירה של מחלת גבהים קטלנית, גם אצל החזקים והבריאים ביותר מבינכם. אם הגעתם מתוך טיבט ואתם מורגלים לגובה עשו את השיקול בעצמכם.
יום ג' – שגאר-סאקיה מנזר סאקיה הוא אחד המנזרים החשובים בהיסטוריה הטיבטית. הוא מוקף חומה וצורתו דמוית מבצר.
המיוחד בסאקיה הוא כי כל המבנים האזרחיים בכפר שלו צבועים באפור, ומסומנים בצמד פסים אנכיים בצבע לבן וארגמן, בניגוד לשילוב הטיבטי המקובל של לבן עבור מבנים אזרחיים, וארגמן עבור מבנים בעלי תפקיד פולחני.
אם יצאתם מוקדם בבוקר משגאר תוכלו להמשיך בו ביום לשיגאצה, אולם המנזר והכפר הקטן בהחלט מצדיקים לינה במקום.
יום ד' – סאקיה-שיגאצה, שיגאצה היא העיר השניה בגודלה בטיבט ומקום מושבו המסורתי של הפנצ'ן לאמה האבוד, מנהיג מסדר הקגיומפה. בעיר מספר מנזרים המהווים מוקד חשוב לעליה
לרגל וכן שוק נחמד, בו תוכלו למצוא כמעט הכל מתמציות רפואיות עתיקות, דרך גושי ענק של חמאת יאק ובשר מיובש מתוצרת עצמית,
ועד מוצרי טקסטיל וחשמל במחיר נמוך ואיכות זולה מתוצרת השפלות המיושבות של סין רבתי.
יום ה' – שיגאצה-גיאנצה-נקהרצה-להסה ביום החמישי לטיול כבר תהיו עייפים מאבק וסחוטים מהגובה, אולם אל תתפתו להצעת הנהג והמדריך שלכם לקצר ולעשות את ארבע השעות הנותרות על הדרך המהירה ללהסה,
אלא קחו את העיקוף הארוך יותר דרך גיאנצה ונקהרצה.
גיאנצה היא העיר השלישית בגודלה בטיבט. היא שוכנת בעמק מיושב ועשיר בחקלאות בקנה מידה טיבטי והמנזר שבמרכזה בנוי על גבעה תלולה ובעל חזות מרשימה.
אגם נקהרצה שוכן בהמשך הדרך. זהו אגם ענק וכחול, מוקף בנקודות ישוב קטנטנות, כאשר רכס ההימלאיה המרכזי משמש לו כרקע.
הסינים לא תמיד מתירים לינה בגיאנצה ובנקהרצה מה שיאלץ אתכם להשלים את מלוא הדרך ללהסה עד רדת הערב.
את המסלול ניתן לעשות גם בכיוון ההפוך להסה-קטמנדו, אולם גם כאן תאלצו לשכור רכב 4X4 נהג, מדריך ופרמיט.
להסה והסביבה להסה היא בירת טיבט וליבה השותת של האומה כולה. למרות ההתיישבות הסינית המאסיבית באזורים החדשים של העיר עדיין שומרת העיר העתיקה על קסם נדיר והיא מצדיקה ללא ספק שהייה של כמה ימים.
בלהסה ובאזור להסה אין צורך בפרמיט, אישור מיוחד בהנחה שויזה סינית בתוקף מוטבעת בדרכונכם. משך מאות בשנים היווה ארמון הפוטלה הגדול שבמרכזה את מושבו של הדלאי למה,
וממנו יצאו ובאו הפסיקות, ההלכות וכל ענייני הממלכה הדתיים והפוליטיים כאחד.
עד כיבושה בידי הסינים הוגדרה להסה 'כעיר אסורה', ובודדים היו המערביים ההרפתקנים שזכו להיכנס אליה. במהלך כיבושה הופגז וניזוק קשות ארמון הפוטלה,
אולם הוא שוקם לחלוטין וקיום הוא ניצב איתן על טילו ומהווה את פסגת הארכיטקטורה הטיבטית באשר היא. מדובר בקומפלקס ענק עם למעלה מעשר קומות,
קרוב לאלף חדרים, אין ספור מסדרונות היוצרים מבוך אפל ואין סופי, ובהתאם לאהבתם הגדולה של הטיבטים גם עשרות אלפי מדרגות.
הביקור בפוטלה מוגבל למספר אולמות בלבד, וכן מותרת העליה אל הגג המספק מראה מרהיב של שלוש מאות שישים מעלות להסה נטו.
מקדש הג'ורקהנג היושב בלב הבארקהוד האזור המרכזי הפעיל של העיר העתיקה, הוא כיום המרכז הדתי הפעיל של העיר, וללא ספק אחד ממרכזי הפעילות הדתית הגדולים בטיבט כולה.
אורכו של מסלול הצליינים ההיקפי הסובב את העיר העתיקה הוא כמה קילומטרים, הוא משובץ בדגלי תפילה צבעונים,
גלגלי תפילה ואין סוף אבנים עליהן צבועות וחקוקות מנטרות תפילות.זהו אחד ממסלולי הצליינים הפעילים ביותר בקרב קהילות טיבטיות בטיבט ובגולה בכלל. חובה.
מנזר שרה Sera gompa ממוקם כמה קילומטרים ממרכז העיר, והוא יעניין במיוחד את מי מכם שביקר ביישובי הפליטים הטיבטיים במדינת קארנטקה שבדרום הודו, באזור קושלנגר.
מנזר שרה "ההודי" הוא האח התאום בגולה של המנזר הזה.
אתר קבורת השמים של להסה נמצא בסמוך למנזר שרה.
"קבורת שמים" היא הקבורה הטיבטית המסורתית. כאשר מת אדם הוא מובל לאתר קבורת השמים, גופו מבותר לחתיכות כדי להקל על מלכת העופות הדורסים אשר עטים על שללם הקל ומעבירים אותו בחתיכות קטנות השמיימה פשוטו כמשמעו.
הטיבטים רואים את הגוף כקליפה לנפש המתגלגלת בלבד, והחשיבות שהם מייחסים לו לאחר המוות שונה בהרבה מזו שאנו מכירים בדתנו.
פעמים רבות ובייחוד בקבורת שמיים של לאמה חשוב, לאחר שנוקה השלד מהבשר, נאספות העצמות ומוסבות לכלי פולחן דתיים וכלי נגינה.
חשוב לזכור כי אתר קבורת שמיים הנו מקום קדוש ועקב אירועים קודמים של חוסר כבוד וחילול אתרים שכאלה, נוטים הטיבטים באזורים מתויירים ככלל ובלהסה בפרט, לא לאפשר לזרים להתקרב אל טקס שכזה.

הפוסט טיבט מסלול טיול והסברים הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

השלג המעטר את פסגות ההרים והמעברים הגבוהים אינו תולדה של החורף האחרון, הוא מונח שם לפעמים מאות בשנים, ואינו נמס עקב הטמפרטורות הנמוכות ששוררות שם כל השנים.
גם העמקים הנמוכים ביותר בטיבט אינם שוכנים בדרך כלל בעומק היורד את 3000 המטרים מעל פני הים, דבר המביא לצמחייה ואוכלוסיית בעלי חיים דלילה מאוד.
אך עם כל זאת טיבט מבותרת על ידי מספר נהרות גדולים, המפרים את העמקים ומאפשרים מעט חקלאות זעירה, וכן יוצרים מספר לא מבוטל של אגמים רחבים, חלקם בעלי חשיבות דתית רבה.
בניגוד לאקלים המבלבל של רוב מדינות המזרח , מתחלקות עונות השנה בטיבט לשתיים באופן די ברור קיץ וחורף. החורף הטיבטי קשה מאין כמוהו. בין אוקטובר למרץ צונחות הטמפרטורות
בשעות היום והלילה הרבה מתחת לאפס, הנהרות והאגמים קופאים, מעברי ההרים נחסמים והתנועה נעשית כמעט בלתי אפשרית.

ביקור בתקופה זו של השנה אפשרי בתנאים שפויים למחצה באזור להסה בלבד. הקיץ מפשיר בין אפריל לספטמבר, אולם גם חודש פתיחתו וחודש סיומו עשויים להיות קשים מאוד לטיול, ואף בלתי אפשריים באזורים רבים.
עונת הטיול המומלצת היא ללא ספק מאמצע מאי עד סוף אוגוסט.
מזג האוויר נוח רוב הקיץ השמיים בהירים, כמעט כל הזמן והשמש החזקה מחממת את הארץ רוב שעות היום, עד כדי כך שבעמקים לפעמים קשה ללבוש משהוא ארוך יותר מחולצה קצרה.
אולם בלילה שוב צונחות הטמפרטורות בכדי להזכיר לכם כי אתם עדיין ניצבים על גג העולם.
כמובן שבמעברי ההרים אותם תחצו ברכב גם אם אין בכוונתכם לטרק, עשוי השילוב בין הגובה הרב לרוח הפרועה להתגלות כצונן בהרבה ממה שציפיתם.
לסיכום בניגוד למזג האוויר הקשה מנשוא, המראות והנופים יחפו על כך, ובגדול.

הפוסט טיבט מזג אויר הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

רקע כללי
התרבות הטיבטית, כפי שאנו מכירים אותה היום, החלה מתפתחת בסוף האלף הראשון לספירה. הדת הקדומה שרווחה על הרמה הטיבטית הייתה דת הבון, שהתבססה על אמונה בשדים, רוחות ועירוב של הטבע עם האל-טבעי.
המלך הטיבטי הראשון על פי האמונה, הגיע מין החלל החיצון, וצאצאיו משלו בממלכה תוך שהם מהווים מאין קו מקשר בין העולם הגשמי של מטה אל החלל.
אולם על פי האגדה, בשל מחלוקת קדומה עם האלים, ניתק אחרון המלכים את הקשר עם החלל ומאז מתפתחת התרבות והדת על פני האדמה.

למעשה עד היום נתפס החלל, על פי המוסכמות הטיבטיות המסורתיות, כאחד מחמשת יסודות העולם יחד עם המים, האש, הרוח האוויר, ההרים, האדמה.
הבודהיזם טיפס למרומי הרמה הטיבטית מכיוון הודו, במאה השמינית לספירה.
"הבודהיזם הטיבטי" או "הבודהיזם הטנטרי" כפי שאנו נוהגים לכנותו במערב, אינו דומה לאף אחד מגלגולי הבודהיזם הרווחים באסיה כולה, והוא עשיר באמונות בשדים, רוחות, גורמי שמיים וטבע,
שנלקחו מדת הבון הקדומה והושאלו מתרבויות אחרות.
שימוש רב עושים הטיבטים בטבע לצורך מיזוג תפילותיהם ואמונתם עם האלוהות והקוסמוס דגלי תפילה צבעוניים המעטרים את מעברי ההרים והמקומות הקדושים נושאים את המנטרות,
תפילות,שרשומות עליהם, ועם הרוח וגלגלי תפילה המונעים בידי אדם, מים ורוח מגלגלים בהתמדה ראויה לשבח את התפילות החקוקות על גביהם וצפונות בתוכם.
הבודהיזם הטיבטי הנה דת צבעונית וחיה מאין כמוה, המשלבת הרבה מאוד פילוסופיה עם מיסטיקה ואמונה באלוהות ובאדם.
כמו כל הבודהיסטים מאמינים הטיבטים גם הם בגלגול נשמות ובקארמה מעין מטען אישי שעובר עם הנפש, מגלגול לגלגול ומכתיב את טיב הגלגולים הבאים ואף קוצב את מספרם אל הנירוונה.
ההומאניות המפורסמת של הטיבטים נובעת מתרבותם ודתם, שאינן ניתנות להפרדה, אשר על אף הסממנים הלוחמניים אשר עוטים יוצריה המיתולוגיים היא דת המטיפה בקנאות לאי-אלימות ולאהבת האדם, באשר הוא אדם וחי באשר הוא חי.
בניגוד למה שאולי שמעתם הטיבטים אכן אוכלים בשר, אולם מעדנים כמו תרנגולת סינית בזפת או מוח קוף יפאני חי ומפרפר לא תמצאו שם.

הורגים בשביל לאכול, אוכלים בשביל לחיות, חיים בשביל להמשיך ולהתגלגל הלאה היום אתה אדם, מחר אתה לטאה גלגל החיים הטיבטי ממשיך לנוע.
את הבודהיזם הטיבטי ניתן לפרק לשלושה מסדרים עיקריים "צהובי הכובע", "אדומי הכובע" "ושחורי הכובע", כפי שאנו אוהבים לזכור אותם,
או הגלוקפה, הקגיומפה והקרמפה בהתאמה,מהמסדר הגדול לקטן כפי שהם מכונים על ידי הטיבטים שבניגוד לנו מסתדרים יפה עם שמות ארוכים.
בשביל להבין את מצבה העגום של הדת בטיבט כיום, ניתן להתבונן בסיפורם של כל אחד ממנהיגי שלושת הפלגים:
הדלאי לאמה חתן פרס נובל לשלום ומנהיגו של פלג "הכובעים הצהובים", הוא היום המנהיג הטיבטי הגדול ביותר,
הוא המוביל את המאבק לשחרור מולדתו בקרב עמי העולם והוא גם זה שנתפש בידי מרבית בני עמו והקהילה האסיאתית והעולמית, כאדם העומד כיום בראש האומה הטיבטית כולה.
בשנת 1959 לאחר עשר שנות כיבוש צבאי, וכאשר החליטו הסינים ליטול מהטיבטים גם את מעט החירות הדתית והפוליטית שנותרה בידם עד אז, נטל הדלאי לאמה,
שהיה אז רק בתחילת שנות העשרים לחייו, כשמונים אלף מחסידיו וברח עימם במסע רגלי מפרך החוצה את כל גבולות היכולת האנושית וההיגיון, אל מעבר לרכס ההימלאיה,
כשהם מעבירים מטיבט הכבושה להודו אין ספור כתבי קודש וכלי דת ופולחן, וכן את מרבית התשתית הדתית והפוליטית שעוד נותרה מתפקדת.
רבים מצאו את מותם בדרך אולם סביר להניח כי אילולי מעשה אמיץ זה לא נותר היה היום מין התרבות הטיבטית כמעט דבר.
את הדלאי לאמה תוכלו לראות ולשמוע בהודו, אם כי רוב הזמן הוא אינו יושב במשכן הקבע שלו בדראמסאלה הודו, מדינת הימאצ'לפארדש.
על פי תצהירים רשמיים של השלטון הסיני רשאי הדאלי לאמה לשוב למולדתו, אולם ברור לכל כי אם יעשה כן יימצא לו תפקיד-בובה בגלות בייג'ינג,
תוך סתימת פה מוחלטת ואי מתן אשרת כניסה למולדתו, ובודאי שלא אשרת יציאה לעולם הרחב.
הדלאי למה הגולה מהווה היום קוץ גדול בישבנה המרופד של מכונת התעמולה הסינית הבין-לאומית, ועל פי מה שניתן ללמוד ממצב בריאותו ורוחו זה יימשך עוד זמן רב.
סיפורו של הפנצ'ן לאמה מנהיג "הכובעים האדומים", כואב בהרבה.
כאשר ברח הדלאי לאמה מטיבט נותר הפנצ'אן לאמה המנהיג הדתי-רוחני-פוליטי הגדול ביותר בממלכה הכבושה. אולם
שלשלאות השלטון הסיני כבלו את ידיו והוא נאלץ לשחק לידיהם של הסינים כמאין בובה פוליטית, תוך שהוא נתון מצד אחד לאיומים וסחיטה מצד השלטונות – ומהצד האחר – לפזילה
מלוכסנת מצד בני עמו, שרבים מהם ראו בו משתף פעולה ואף בוגד. בסופו של דבר, נסיון נדיר בתעוזתו של הפנצ'ן לאמה למחות נגד דיכויים האלים של בני עמו בידי הקומוניזם הסיני עלה
לו ביוקר, והוא נעצר ונכלא לפרק זמן ממושך, מצב בריאותו הורע, וכאשר שוחרר מכלאו כבר לא עמדו לו הכוחות הגופניים והנפשיים להמשיך במאבק מבפנים.
בשנת 1989 נפטר הפנצ'ן לאמה. סיבת המוות הרשמית הוגדרה על-ידי הסינים כהתקף לב, אולם נסיבותיו שנויות במחלוקת, ואינן מקובלות על ידי הטיבטים עד היום. אולם הטרגדיה הזו עוד רחוקה מלהגיע אל קיצה.
על פי האמונה הטיבטית : כאשר מת 'לאמה' מנהיג-מורה רוחני-דתי נוהרים חסידיו ונזיריו אל כל קצוות הארץ בחיפוש אחר תינוק שנולד
בסביבות תקופת המוות, ונבחר לאכלס בגופו את נשמתו המגולגלת של המורה המנוח. כאשר מת הפנצ'ן לאמה איתרו חסידיו תינוק שכזה, והוא נלקח, כפי שקובע המנהג, למשכנו הקבוע בשיגאצה שבדרום טיבט.
אולם כאן התערבו הסינים : שחששו מפני התגלמותה המחותלת של המנהיג המנוח, והכריזו כי כיאה למשטר קומוניסטי מתוקן לא ייבחר העולל על פי סימנים דתיים אלא על פי הגרלה "כשרה".
הטיבטים כמובן : שלא היו יכולים להאמין, או לעשות עצמם
מאמינים בדבר שכזה, ומפחד שמע יתפוצץ ברבות הימים הפוטנציאל הפוליטי הגלום בעולל הקטן גלגולו של הפנצ'ן לאמה העלימו הסינים את התינוק ואת בני משפחתו, ועד היום לא
יודע איש את שאירע לו.
הפנצ'ן לאמה : מוכרז היום על ידי הטיבטים כשבוי המלחמה הצעיר ביותר בעולם. אולם יש גם סוף אופטימי.
הקרמפה לאמה, המוכר גם כצורפו לאמה, הוא מנהיג מסדר "הכובעים השחורים", המסדר השלישי בגודלו מבין שלושת המסדרים העקרים. לאחר בריחתו
של הדלאי לאמה, ומותו של הפנצ'ן לאמה המנוח וחטיפתו והעלמתו של הפנצ'ן לאמה התינוק -הפך הקרמפה לאמה לישות הדתית החשובה ביותר בטיבט הכבושה.
אולם גם כאן מצא את עצמו הקרמפה בעמדה בה אינו יכול להרשות לעצמו ולחסידיו את החירות הדתית המתחייבת
מאמונתו.
בתחילת שנת 2000 עשה הקרמפה לאמה את הבלתי יאומן, ובחסות קומץ ממאמיניו חצה רגלית את רכס ההימלאיה שימו לב אנחנו מדברים על החורף! וברח אל הדמוקרטיה ההודית,
כשהוא מותיר את הסינים להתמודד עם מכה תעמולתית שלא נספגה על ידם זה זמן רב מאוד.
המדהים ביותר : הוא ילד בן שש-עשרה בלבד! כיום יושב הקרמפה לאמה במדינת סיקים שבצפון-מזרח הודו, ונהנה מחירות דתית ופוליטית אותה לא הכיר מימיו.
עם עזיבתו של הקרמפה לאמה נותר העם הטיבטי בתוך טיבט הכבושה ללא צמרת ההנהגה הדתית שלו, אולם גם כאשר היו הקרמפה לאמה והפנצ'ן לאמה במולדתם לא יכלו אלה לעשות כמעט דבר לטובת בני עמם.
השמדת התרבות והדת בטיבט בזמן מהפיכת התרבות של מאו,
נעשתה ביעילות כה רבה כך שמכל אותם אלפי מנזרים שעיטרו את עמקיה ומצוקיה ערב לכיבוש הסיני נותרו עד סוף שנות השבעים פחות מעשרה.
הסינים הוציאו מחוץ לחוק, הרסו, שרפו, כלאו, הגלו, העלימו ורצחו במחול השדים של מהפיכת התרבות הסינית כל מי ומה שהיה קשור בדת וברוח.
איש לא יודע מה מספרם המדויק של הנספים בטיהורים הללו, אולם הטיבטים, טוענים ללמעלה ממיליון קורבנות. הסינים, כמובן, מצניעים בהרבה את הנזקים, תוך שימוש בקלישאה 'במלחמה כמו בלחמה'.
במסגרת הניסיון להטמיע את אנשי 'החאן' הרוב הסיני המכריע באזורי המיעוטים של הרפובליקה האדומה הוזרמו על ידי הסינים כמויות גדולות של צעירים חאנים אל טיבט,
ומאחר ואין כל נתונים רשמיים לגבי גודל התופעה קשה לעמוד את היקפה, אולם יותר ויותר ארגונים מתריעים היום על כך שהטיבטים הופכים להיות מיעוט
אתני בארצם שלהם.
הדת בטיבט של היום אינה נהנית מאותה פריחה שאפיינה אותה עד לאמצע המאה, אולם הפשרנות היחסית המחלחלת בהדרגה למרומי השלטון הסיני מאפשרת לבודהיזם הטיבטי ללקק מעט את פצעיו.
הנזירים בטיבט : מחויבים היום ללמוד את המנדרינית "הסינית" ברמת שפת אם, הם נתונים למעקב יום יומי צמוד והחזקת תמונתו של מנהיגם הגולה,
הדלאי לאמה, נחשבת לעבירה פלילית חמורה, אולם עם כל זאת מתקיימות בטיבט עליות המוניות לרגל לאתרים קדושים, פולחנים דתיים מוגבלים,
אי אלו פסטיבלים צבעוניים והעיר הבירה להסה זוכה היום לעדנת מה, כשהקסם והדת חוזרים אליה, והיא היום עיר עם עוצמה דתית חזקה באופן מפתיע.

הפוסט טיבט דת והיסטוריה מפוארת ומעניינת הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

תפקידו של המדריך הוא בסך הכל לוודא שלא תגיעו למקומות אליהם אינכם אמורים להגיע.
הקפידו להכין מסמך אצל סוכן הנסיעות, ממנו הזמנתם את הטיול.
המסמך צריך לכלול את כל פרטי הטיול הקטנים, מנהלות התשלום, מקרים ותגובות בכל הנוגע בתפעול תקלות אפשריות שיתעוררו בדרך.
שקלו גם להכין עותק מהחוזה בסינית רק ודאו שאדם מהימן ולא תלוי יבדוק שאכן התרגום אמין!
על מנת שהחוזה יקויים הקפידו לדרוש מסוכן הנסיעות כי ייתן לכם לשלם לפחות חלק מהסכום רק לאחר הנסיעה, לידיו של הנהג או המדריך, במידה ואינכם חוזרים ללהסה.
זכרו כי מסמך או לא מהרגע שיצאתם את להסה הצלחת הטיול שלכם נתונה לגחמותיו של הנהג.
הסתחבקו עמו כיאות, גלו סלחנות לרטינותיו הקטנות ואל תשכחו שהוא באמת עובד קשה עבורכם, ושבעצם רוב הכסף שיצא מכיסכם כלל לא יגיע לידיו ולמעשה גם לא אל סוכן הנסיעות.
תנועה לא חוקית בתוך טיבט על מנת להגיע למקומות אסורים בטיול, או למקומות מותרים אך לזמן ארוך ולביקור יסודי יותר, מתנייעים טיילים ספורים עצמאית, באופן לא חוקי.
תנועה לא חוקית כרוכה בגניבת מחסומים, שפירושה ירידה מהמשאית שלקחה אתכם כמה מאות מטרים, או כמה קילומטרים, לפני המחסום, עיקוף רגלי ומפגש עם המשאית לאחריו.
העניין לא תמיד פשוט כל כך מאחר והסינים מתגלים פעמים רבות כחובבניים הרבה פחות ממה שחשבתם וממקמים את המחסומים הללו על צלע הר מצוקי או על גשר גבוה, מעל נהר סוער דבר שהופך את העיקופים האלו למבצע מורכב.
במקרה קיצוני אחד שמעתי שמטייל נאלץ לצעוד על כל ציודו מרחק של כעשרים קילומטרים בשלג, במהלך עיקוף שכזה .
במידה וננטשתם על ידי המשאית שלקחה אתכם אתם עלולים להיתקע במקום לזמן מה, מאחר ולא כל נהג ישוש לקחת אתכם.

אתם חייבים להיות מסוגלים לעמוד ברשות עצמכם באופן מלא וזה אומר חד משמעית, אוהל,אמצעים לטיהור מים,ציוד בישול, אספקה , כמובן ששיחון טוב סיני וטיבטי הנו בגדר יותר מסתם המלצה אלא חובה קיומית להמשך הטיול.
שיטת הפעולה פשוטה אתם מגיעים לנקודת ההתכנסות של המשאיות בעיר המוצא, מוצאים בדיסקרטיות נהג שיאות לקחת אתכם ומתמקחים על המחיר.

ודאו שבע פעמים כי אכן הנהג מגיע למקום אליו אתם חושבים שהוא מגיע, וסכמו עמו על תשלום חלקי בלבד מראש, על מנת שלא "ישכח" אתכם באחד המחסומים בדרך.
אם תנטשו באמצע שום-מקום מחיר הטרמפ' הבא ינסוק פלאים. גם כשתגיעו לעיר היעד ייתכן ולא יהיה קל למצוא אנשים שייאותו להלין ולהאכיל אתכם, מאחר והמעשה כאן זה מעבר על החוק .
אם תתפסו צפו לשלם קנס גבוהה במקרה הטוב, אולם במקרה הפחות טוב יוחתם דרכונכם בחותמת השחורה המפורסמת, שתאלץ אתכם לצאת את גבולות הרפובליקה הסינית ללא יכולת לחזור, ובתוך 48 שעות יחייבו אתכם לטוס לכל יעד ועם כל חברת תעופה שתספק לכם כרטיס טיסה בהתראה הקצרה כל כך, וכמובן – גם בכל מחיר.
ועם כל זאת עדיין יהיה מר גורלכם בטל בשישים לעומת עונשו של הנהג שהסיע אתכם, או הכפרי שנתן לכם גג ללילה.

לא קל והרבה פחות זול להשיג אשרות טרקים, אולם מאחר ולאורך מסלולי הטרקים השונים לא קיימות נקודות ביקורת – אין בהם כל צורך.
ויזה סינית תקלות צפויות בכל הקשור להארכות ויזה ומתן פרמיטים בתוך טיבט , קשה מאוד לצפות את שייקרה כאשר תגיעו לשם, מאחר והמצב משתנה כל הזמן בהתאם לגחמותיהם הקטנות של הפקידים הסינים,
מצב רוחם ומצב העננים.
מחיקת ויזה סינית בתוקף בשגרירות סין בקטמנדו, היא דבר שאירע בעבר פעמים רבות, אולם זה לא קורה תמיד. אותו כנ"ל לגבי מחיקת ויזה סינית במעבר הגבול בדזאנגמו. הארכת ויזה סינית בתוך טיבט בדרך כלל אינה אפשרית בלהסה אם כי כבר היו דברים מעולם, אולם יש שמצליחים לעשות זאת בשיגאצה.
בניגוד לסטיגמה הרווחת אכן ניתן לפעמים להוציא ויזה סינית בקטמנדו, אולם אתם חייבים לספר להם שאתם מעוניינים להיכנס בטיסה מתאילנד, ולא דרך טיבט.
אך אם הוצאת הויזה הסינית בקטמנדו הלכה חלק מדי חשבו פעמיים יתכן והיא תימחק כאשר תנסו לחצות עמה יבשתית דרך דזאנגמו, בצורה לא מאורגנת.
כאשר אתם ממלאים טופס בקשה לויזה סינית, בכל מקום בעולם, אתם מתבקשים להצהיר על המקומות בהם תבקרו בסין.
בשום פנים ואופן אל תצהירו על ביקור צפוי בטיבט. אין לכם מה לדאוג איש לא יבדוק את אמינותכם כאן, ובמקרה הספציפי הזה גם קשה להאמין שתיפגע במשהו הקארמה שלכם.
ושוב על מנת לצמצם את התקלות הצפויות אפשר רק לחזור ולהמליץ למתכננים שהות ארוכה בטיבט, ואפילו אם רגליכם ניצבות כרגע בנפאל או הודו, שיקלו לטוס לתאילנד או להונג-קונג, לעשות ויזה סינית ארוכה ככל שייתנו לכם.
נסו להאריך אותה פעם נוספת לפני הכניסה לטיבט, ורק לאחר מכן להיכנס אל הממלכה הכבושה בדרך הנוחה לכם אך מתוך סין.

הפוסט תנועה בטיבט הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.

אוכל
את כל אותם מאכלים טיבטיים מופלאים בהם הואבסתם כיאות בקטמנדו ובמנאלי, לא תמצאו בטיבט. טיבט היא ארץ עניה מאוד, ואף על פי שבלהסה קיימות מסעדות המספקות למטייל המערבי את מרבית המאכלים בהם הורגל, הרי שכאשר עזבתם את להסה נגמרו החיים הטובים.
התפריט הטיבטי הוא ללא ספק אחד מהנוראים ביותר באסיה כולה. התה הטיבטי הוא משקה הנרקח מגושי חמאת יאק המומסים בתוך מים רותחים, ללא סוכר.
זוהי פצצת אנרגיה צהובה, בעלת ריח נוראי וטעמה אף גרוע מזה, אך בימים קפואים של תזונה לקויה כאשר גופכם ישווע לכל פירור קלוריה שתוכלו לנפק למענו תופתעו לגלות אילו פלאים יכול המשקה הזה לעשות.
המאכל העיקרי הוא כמובן הצמפה שם אקזוטי ומעורר צפיות, אשר מאחוריו מסתתר בסך הכל קמח שעורים מלא.

הטיבטים מערבבים אותו עם תה יאק ואוכלים אותו ללא טיפול נוסף. אם תתארחו במנזר, או בביתם של מקומיים, סביר להניח שלא תוכלו להתחמק מהמשקה והמאכל הזה.
חייכו בנימוס, הנהנו בראשכם והתאמצו להראות מופתעים לטובה, אך לעולם אל תרוקנו את שארית הצמפה ואת כוס התה עד תומם הם ימולאו מייד בשנית!
בעיירות הקטנטנות תוכלו למצוא דוכני טופקה מרק בשרי חריף, ופה ושם גם יהיו שימכרו מומו.
זה לא המומו שתראו בהודו ונפאל. המומו הטיבטי אינו מגיע בצורת סהרונים, הוא בשרי תמיד ומזכיר בהרבה יותר ממשהו את הדים-סם הקנטונזי.
אם אתם צמחונים צפו להשאיר כמה קילוגרמים עודפים בטיבט וגם בסין, אם תמשיכו לשם. ליציאה לאזורים נידחים מומלץ בחום להתארגן עם אספקה עתירת אנרגיה בחנויות בלהסה.
המבחר מפתיע לטובה, וכולל מוצרים עמידים לטווח ארוך מסין וגם מנפאל והודו. אל תסתנוורו מחנויות האספקה המלאות של להסה – ברגע שתצאו את העיר לא תמצאו בחנויות מכולת הרבה מעבר לאינסטאנט-נודלז סיני חסר טעם ועוגיות יבשות.

מים
המים בטיבט אינם בטוחים לשתייה ואף הטיבטים עצמם מרתיחים אותם. מים מינראלים הם נקודה כואבת בסין, ולפעמים זול יותר להתקיים על בירה מאשר עליהם.
ניתן להשיג בנקודות הישוב מים רתוחים שהטיבטים והסינים מטלטלים עמם בטרמוסים מגושמים לכל מקום, אולם איכות ההרתחה היא כבר עניין הנתון לספקולציות.
בדומה לסינים : גם הטיבטים אינם שותים מים שלא הורתחו, ובדרך כלל אף שותים את המים כשהם חמים.
אולם טמפרטורת הרתיחה בגבהים נמוכה מהמוכרת לנו כאן, ועל כן לא תמיד כדאי לסמוך עליהם, וציוד טוב לטיהור מים עשוי להתגלות כמסע חיובי ביותר לא על בסיס כלור זה לא חזק מספיק .

כסף
המטבע הוא יואן סיני וניתן להחליפו בנוחיות רק בלהסה ובמעבר הגבול בדזאנגמו הכפר בצד הסיני.
כשאתם יוצאים את טיבט לכיוון נפאל אתם יכולים להחליף את היואנים שנותרו בידכם לדולרים אמריקנים ב-China Bank of בדזנגמו, אך לא לרופיות נפאליות.
הקפידו לשמור תמיד את הקבלות על החלפת הכסף, כדי שתוכלו להחליפו בחזרה לדולרים עם היציאה מסין.
על פי החוק הסיני חייב הבנק לקנות מכם את היואנים הסינים שלכם בתמורה לדולרים אמריקאים כאשר אתם יוצאים מסין זה נכון בכל מקום, לא רק בטיבט, ועל כן אין צורך לחשוש מהחלפת "עודף" כסף.
לעומת זאת אם תתקעו בלי כסף מזומן אתם בבעיה.
לא תמיד ימצא מי שיחליף לכם בשוק שחור, וגם אם יימצא הרי שהשערים יהיו מגוחכים.
ברוב המקומות מקבלים את כל המחאות הנוסעים, אולם ישנם מקומות בהם מקבלים אמריקן-אקספרס בלבד.
כמו בכל מקום אחר במזרח ככלל ובסין בפרט כרטיס אשראי זה על הכיפאק, אבל לא על חשבון המחאות נוסעים. הצטיידו גם במזומן, בשטרות קטנים, למקרה חירום.

לינה
כמו בכל סין גם בטיבט מותר ללון בגסט-האוסים מסוימים בלבד.
בדיוק איפה מותר ואיפה כדאי ללון אתם יכולים לברר רק לאחר שהגעתם לטיבט. הדברים האלו משתנים כל הזמן, וגם ספרי ההדרכה האחרונים אינם מדויקים במאה אחוז.
ציוד ומים.
שק שינה טוב מומלץ גם למי מכם שאינו מתכוון לטרק. ציוד מחנאות רציני ניתן לשכור בלהסה עצמה או בקטנדו, ואין צורך לטלטלו מהבית. אם אינכם מתכוונים לנוע באופן לא חוקי אוהל יהיה משקל מיותר בהחלט.
שפה
כמו בכל סין גם בטיבט השפה הרשמית הראשונה היא המנדרינית "סינית" .
היא מלומדת בבתי ספר ומנזרים, מופיעה על כל השלטים והכרזות, והשפה הטיבטית מופיעה לצידה כצל.
התושבים החאנים "הסינים" הרבים בטיבט אינם שולטים בטיבטית ועל כן בתקשורת עמם תצטרכו להשתמש בסינית. הטיבטים, לעומת זאת, יעדיפו לתקשר בטיבטית, למרות שהסינית אינה זרה לרובם.
שיחון סיני יהיה אמצעי יעיל ואף מספיק למעונינים בטיול "הקונבנציונאלי" לאזורים המטויילים, אולם למחפשים יצירת קשר של ממש עם האוכלוסייה באזורים הנידחים יותר שיחון טיבטי בהחלט עשוי לעזור.
מאנגלית אתם כמובן יכולים לשכוח. במסעדות,
בסוכנויות הטיולים ובגסט האוסים בלהסה אמנם יהיו מי שיוכלו להרכיב כמה משפטים עבורכם, אולם מהרגע שיצאתם את להסה איש לא שמע על השפה הזאת.

כלבים
מכת מדינה אם אתם סבורים שכבר ראיתם הכל בצפון תאילנד שהרי מצפה לכם כאן הפתעה. הטיבטים מאמינים כי כלב הוא גלגול של נזיר שחטא, ועל כן אנשי העם חסים עליהם והנזירים אף נותנים להם אוכל בחוצות המנזרים.
כך נוצרות להן להקות ענק של כלבים משוטטים המסתובבים ללא בעל רשמי כמעט בכל אזור בו מצוי מנזר. הנשק הצה"לי המקובל נגד כלבים במפגש לילי הוא סנוור על-ידי פנס, זה עובד גם בטיבט.
ביום המצב מעט מסובך יותר, אך כמה אבנים שייאספו מבעוד מועד או מקל ארוך עשויים לחולל פלאים.
הכלבים הללו עלובים למראה ועל פי רוב תוקפים רק כאשר הם בקבוצה וכשיש נקבה מיוחמת באזור, אולם מספר הכלבים בטיבט כה גדול, עד כי לפעמים נדמה שהם תמיד בקבוצה וכי תמיד יש נקבה מיוחמת באזור – הישמרו!
דמי כניסה
חשוב להתכונן לכך נפשית מראש, בכדי שהמטרד הזה לא יקלקל לכם את הטיול, בייחוד אם הגעתם מהודו.
הסינים נוהגים לדרוש דמי כניסה כמעט בכל האתרים והמנזרים בטיבט.
דמי הכניסה מגיעים במקרים רבים לסכומים מגוחכים של למנזר משוחזר, צבוע וריק מנזירים ומנשמה.
מי שיגבה מכם את הכסף יהיו בדרך כלל הנזירים עצמם. אל תטפלו אליהם עם תרעומותיכם המוצדקות זה נכפה עליהם באותה מידה בה זה מגיע אליכם.

הפוסט טיבט מידע שימושי הופיע לראשונה ב-המזרח הרחוק.