זהו ללא ספק הסעיף המעיק ביותר בטיול שלכם. לכאורה, על מנת לשהות בלהסה ובאזור אין כל צורך בפרמיט והויזה הסינית שלכם מספיקה.
אולם האזורים האחרים הנם אסורים או מוגבלים לטיול דבר המחייב פרמיט זה אומר אישור מיוחד.
גם אם תרצו לשהות בלהסה וסביבתה בלבד תצטרכו להמציא פרמיט מיוחד על מנת לקנות את כרטיס הטיסה או כרטיס האוטובוס, לנכנסים מסין.
בהיעדר מעברי גבול פתוחים לתנועת תיירים בין הודו לסין, ובהעדר יחסים דיפלומטיים עם פקיסטן, יכולים ישראלים להיכנס לטיבט מסין או נפאל בלבד.
כניסה/יציאה נפאל – טיבט
זהו ציר הכניסה הפופולארי בקרב טיילים המעוניינים לבקר בטיבט, אך אינם רוצים להיכנס
לסין. על מנת לעשות זאת "לפי הספר" עליכם להתארגן בקטמנדו בקבוצה בת חמישה אנשים
לפחות, ולארגן חבילת טיול )בדרך כלל 3-7 ימים, לא פחות מארבע מאות דולר לערך( דרך
סוכן נסיעות נפאלי. הסוכן יסדר בעבורכם את הפרמיט, אולם הוא יהיה מוגבל לשבוע, ובדרך
כלל ניתן יהיה להאריכו בלהסה לשבוע נוסף, אבל לא יותר מזה. אם יש בדרכונכם ויזה סינית
בתוקף תוכלו להיפרד "מהקבוצה" שלכם בלהסה ולהמשיך שם את השהות מתוקף הויזה, אך אם
תרצו להמשיך ולטייל בטיבט תצטרכו להנפיק שם פרמיטים נוספים. אם נכנסתם לטיבט
ללא ויזה סינית אתם עשויים להתקשות להוציאה שם, אולם היו שהצליחו לטוס בתום השבועיים
)אחרי הארכה( לצ'אנגדו )סין( ולהסדיר שם את עניין הויזה, אך זה כבר לא בטיבט. לפעמים
ניתן להנפיק ויזה סינית בקטמנדו אך אל תסתמכו על זה והנפיקו אותה עוד בארץ, בהודו או
בתאילנדת )ל- 30 יום(. קיימים גם מקרים בהם כאשר אתם מוסרים את דרכונכם, דרך סוכן
הנסיעות, לשגרירות סין בקטמנדו להסדרת הפרמיט – מוחקים פקידי השגרירות את הויזה
הסינית שלכם, אפילו אם הוטבעה בארץ. חשוב לברר לאן נושבת הרוח בתקופה בה אתם נכנסים
לפני שאתם מוסרים את הדרכון לשגרירות. לפרטים על המסלול היבשתי קטמנדו-להסה ראה
אייטם 'מסלולים ואתרים מומלצים.'
יש שגם מצליחים להיכנס עצמאית מנפאל. ראשית עליכם לדאוג מבעוד מועד לויזה סינית,
אולם כאשר יבקשו מכם להצהיר על המקומות בהם תטיילו בסין – אל תזכירו את טיבט, איש לא
יבדוק זאת לאחר מכן. עליכם להגיע בתחבורה מקומית מקטמנדו למעבר הגבול בקודרי,
לעבור את תחנת הגבול הנפאלית, לטפס את שני הקילומטרים דרך השטח המפורז אל תחנת
הגבול הסינית ולהתפלל שהפקיד קם על צד ימין באותו בוקר. במקרה הטוב תוכלו להיכנס,
אולם במקרה הפחות טוב – מה שסביר להניח – יסרב הפקיד להכניסכם, ימחק מדרכונכם את
הויזה הסינית שהוצאתם בארץ, ותמצאו את עצמכם ניצבים בין שני מעברי גבול ללא ויזה
בתוקף לאף אחד מהם. כך תאלצו לחזור לצד הנפאלי וללא כל קשר למספר הימים שנותרו
בויזה הנפאלית הקודמת שלכם תצטרכו להוציא ויזה נפאלית חדשה לשלושים יום.
ניתן גם להיכנס מנפאל דרך האוויר. קיים קו פעיל קטמנדו-להסה בעלות משתנה של בסביבות
250$, אולם על זה תצטרכו להוסיף עוד על מנת לרכוש את "חבילת הטיול" הוירטואלית
שתזכה אתכם בפרמיט המיוחל – בלעדיו לא תוכלו לקנות את הכרטיס. בסופו של דבר סביר
להניח שתגלו שעלות הכניסה היבשתית לא רק שאינה יקרה יותר, אלא שהיא גם מזכה אתכם
בטיול של ממש. ליוצאים מטיבט לנפאל, שאינם מעוניינים בטיול X44 אל הגבול, קיימת
אפשרות חסכונית בדמות מיניבוס מאורגן, המכסתח בעבורכם את "הקבוצה", בעלות של
כשלוש מאות יואן להסה-דזאנגמו – יומיים(. שימו לב, בכפר קודארי, ובתחנת הגבול
הנפאלית אין בנק והשוק השחור רע מאוד, אם בכלל קיים. כך שעל מנת שתוכלו להגיע
קטמנדו בכבוד תעשו יפה אם תחליפו מעט כסף סיני לרופיות נפאליות בשוק השחור והמשגשג
של דזאנגמו )לא ניתן לקנות רופיות בבנק הסיני(.
כניסה/יציאה סין-טיבט
למי מכם שנכנס מסין או מכיוון דרום-מזרח-אסיה )תאילנד ושוט'(, זו היא דרך הכניסה הנוחה
ביותר. בגלל כל הערפול וחוסר היציבות הפרוצדוראלי הכרוך בכניסה נפאל-טיבט כדאי גם
מאוד לשקול מעבר נפאל-תאילנד-סין-טיבט למעוניינים לטייל זמן ארוך בטיבט, בצורה
רצינית. בתאילנד ניתן להוציא ויזה סינית גם ל- 60 יום, אולם גם אם בידיכם הויזה
הסטנדרטית ל- 30 יום בלבד – ניתן להוסיף עליה הארכה ל- 30 יום נוספים בסין )נסו בצ'אנגדו
– הם מתורגלים שם מאוד בהארכות שכאלה ובדרך כלל לא עושים בעיות, גם בהארכה שנייה(.
למשקיענים במיוחד שייכנסו מהונג-קונג תונפק ויזה סינית ל- 90 יום. הדרך הנוחה ביותר היא
בטיסה צ'אנגדו-להסה. את החבילה יארגן בעבורכם סוכן נסיעות בצ'אנגדו, ומחירה הכולל
יהיה בין מאתיים לשלוש מאות דולר, כולל הפרמיט "וחבילת הטיול", שתישאר עבורכם דף נייר
בלבד. את הפרמיט סביר להניח כי כלל לא תראו והוא ישמש את סוכן הנסיעות להנפקת
הכרטיס בלבד ואת חבריכם "לקבוצה" תפגשו בעליה למטוס ובירידה ממנו, ולא תשמעו מהם
יותר. היתרון הגדול בחבילה הזו היא שהויזה הסינית שלכם לא תימחק וכך תוכלו לשהות
בטיבט פרק זמן ארוך מאוד. בשביל להתחיל להתרגל בהדרגתיות לגובה מומלץ, בטרם הטיסה,
לעלות למספר ימים להרי מערב סצ'ואן )אזור סונגפן שוכן בגובה של בערך 3000 מטר(.
הגובה בו תנחתו בלהסה עומד על 3800 מטרים בקירוב. ההרפתקנים והרומנטיקנים מבינכם
שמעונינים להיכנס יבשתית, ורוצים לעשות זאת באופן חוקי, יצטרכו להגיע ברכבת לגולמוד
הרחוקה שבש'ינג'אנג, ושם להתארגן בקבוצה, לקנות את חבילת הטיול מה- C.I.T.S)משרד
התיירות וההסברה הסיני(, ולעשות את 30 השעות באוטובוס. עלות האוטובוס וחבילת הטיול
היא מעל מאה דולר, וזאת בלי להוסיף את מחיר הרכבות לגולמוד. ייקח לכם כמה ימים להגיע
לגולמוד, מאחר ואם עשו זאת הסינים בכוונה ואם לאו – הרי שאין רכבת אחת אשר עושה את
מלוא הדרך לשם מביג'ינג או מצ'אנגדו, ולוחות הזמנים של הרכבות באזור נתפר )במיוחד?(
כך שתאלצו להעביר כמעט יומיים סך-הכל בין ההחלפות האלו. גולמוד היא עיירה נידחת
ומאובקת, שהמונח 'חסרת חן' מחמיא לה, ואתם חייבים לקחת בחשבון את התרחיש ההגיוני מאוד
בו כאשר תגיעו לשם תגלו כי אתם המערביים היחידים ברדיוס של חמש מאות קילומטרים, ועל
מנת להרכיב את "הקבוצה" שלכם תאלצו להמתין עוד מספר ימים ארוכים לכמה חיוורי פנים
וגדולי עיניים ואפים נוספים. בסופו של דבר – העלות הכוללת לא תהיה זולה בהרבה מהטיסה,
והעניין מומלץ רק למי מכם שמורגל ומחושל ברזי ההתניידות בסין.
כאשר אתם יוצאים מטיבט עלות הטיסה והאוטובוס נופלות משמעותית מחיר "חבילת הטיול"(, מה
שהופך את האוטובוס להסה-גולמוד לנושא השווה שקילה, בעבור התפרנים שבינינו.
כניסה לא חוקית בטרמפים כבר אינה סיפור פשוט כמו בעבר. הטיילים היחידים שעוד עושים
זאת בדביקות ראויה להארכה הם היפנים, אולם לכם יהיה קשה בהרבה להתחפש למקומיים.
אם בכל זאת אתם רוצים לעשות כן ישנם שלושה נתיבים אפשריים: גולמוד-להסה הוא הנתיב
הבטוח ביותר. נתיב נוסף נמצא הרחק במזרח, על הגבול עם פקיסטן והודו – מתפצל מאזור ה-
Karakuram highway )ואין שום דרך לתרגם את זה לעברית בלי לפגוע במשמעות האירונית
של שם הדרך המרוסקת(. נתיב צ'אנגדו להסה הוא הנתיב השלישי; יש לפחות שתי דרכים
שעולות באזור הזה – האחת מכוון צפון מערב יונאן והשנייה מכיוון מערב סצ'ואן, אולם
הנתיב הזה מסוכן מאוד, מאחר וכל שנה נסחפים ממנו קילומטרים רבים של דרך בעקבות
מפולות בוץ. מספר טיילים מערביים כבר מצאו בו את מותם וישנן גם שמועות לא מאושרות על
ניסויים גרעינים שמתבצעים באזור – אבל מי רוצה לבדוק?
תנועה בתוך טיבט
כל עוד מוטבעת בדרכונכם ויזה סינית בתוקף תוכלו להתנייע באזורים הפתוחים לטיול
הסובבים את להסה בחופשיות, כשאתם משתמשים בתחבורה המקומית הזולה, וללא צורך בכל
פרמיט. הבעיה מתחילה כאשראתם רוצים לצאת לאזורים מוגבלים. באופן רשמי לא קיימים
בטיבט אזורים סגורים כלל – כך שמותר לכם, בתיאוריה, להיכנס לכל מקום – בתנאי שיש לכם
את הפרמיט המתאים. בפועל מונפקים הפרמיטים האלו לאזורים מוגבלים בלבד, ובדרך כלל
לא ינפיקו לכם פרמיט לטיול עצמאי, ותאלצו להרכיב קבוצה, לשכור רכב 4X4 נ,הג ולרוב
המקומות גם מדריך. המכוניות האלו סבירות בהחלט – בייחוד אם אתם מגיעים מהודו ואם
עברו כמה חודשים מאז עזבתם את העולם המודרני, אולם הנהג לא ידבר אנגלית, ובדרך כלל
גם המדריך לא ידבר דבר, זולת סינית, וגם אם ידע לגמגם כמה משפטים באנגלית – שהרי לא
יכיר את ההיסטוריה של המקומות ולא יוכל לספר לכם דבר וחצי דבר שלא תמצאו בספרי
ההדרכה. תפקידו של המדריך הוא בסך הכל לוודא שלא תגיעו למקומות אליהם אינכם אמורים
להגיע. הקפידו להכין חוזה כתוב אצל סוכן הנסיעות, ממנו הזמנתם את הטיול. החוזה חייב
לכלול את כל פרטי הטיול הקטנים, מנהלות התשלום, מקרים ותגובות בכל הנוגע בתפעול
תקלות אפשריות שיתעוררו בדרך. שקלו גם להכין עותק מהחוזה בסינית )רק ודאו שאדם
מהימן ולא תלוי יבדוק שאכן התרגום אמין!(. על מנת שהחוזה יקויים הקפידו לדרוש מסוכן
הנסיעות כי ייתן לכם לשלם לפחות חלק מהסכום רק לאחר הנסיעה, לידיו של הנהג או
המדריך, במידה ואינכם חוזרים ללהסה. זכרו כי חוזה או לא חוזה – מהרגע שיצאתם את להסה
הצלחת הטיול שלכם נתונה לגחמותיו של הנהג. הסתחבקו עמו כיאות, גלו סלחנות לרטינותיו
הקטנות ואל תשכחו שהוא באמת עובד קשה עבורכם, ושבעצם רוב הכסף שיצא מכיסכם כלל לא
יגיע לידיו )ולמעשה גם לא אל סוכן הנסיעות(.
תנועה לא חוקית בתוך טיבט
על מנת להגיע למקומות אסורים בטיול, או למקומות מותרים – אך לזמן ארוך ולביקור יסודי
יותר, מתנייעים טיילים ספורים עצמאית, באופן לא חוקי. תנועה לא חוקית כרוכה בגניבת
מחסומים, שפירושה ירידה מהמשאית שלקחה אתכם כמה מאות מטרים, או כמה קילומטרים,
לפני המחסום, עיקוף רגלי ומפגש עם המשאית לאחריו. העניין לא תמיד פשוט כל כך מאחר
והסינים מתגלים פעמים רבות כחובבניים הרבה פחות ממה שחשבתם – וממקמים את המחסומים
הללו על צלע הר מצוקי או על גשר גבוה, מעל נהר סוער – דבר שהופך את העיקופים האלו
למבצע מורכב. במקרה קיצוני אחד פגשתי טייל שנאלץ לצעוד על כל ציודו מרחק של כעשרים
קילומטרים בשלג, במהלך עיקוף שכזה )נכון – ישראלי(. במידה וננטשתם על ידי המשאית
שלקחה אתכם אתם עלולים להיתקע במקום לזמן מה, מאחר ולא כל נהג ישוש לקחת אתכם.
אתם חייבים להיות מסוגלים לעמוד ברשות עצמכם באופן מלא )אוהל, אמצעים לטיהור מים,
ציוד בישול, אספקה וכו'(. כמובן ששיחון טוב )סיני וטיבטי( הנו בגדר יותר מסתם המלצה.
לא קל והרבה פחות זול להשיג אשרות טרקים, אולם מאחר ולאורך מסלולי הטרקים השונים לא
קיימות נקודות ביקורת – אין בהם כל צורך.
ויזה סינית ותקלות צפויות בכל הקשור להארכות ויזה ומתן פרמיטים בתוך טיבט קשה מאוד
לצפות את שייקרה כאשר תגיעו לשם, מאחר והמצב משתנה כל הזמן בהתאם לגחמותיהם
הקטנות של הפקידים הסינים, מצב רוחם ומצב העננים. מחיקת ויזה סינית בתוקף, בשגרירות
סין בקטמנדו, היא דבר שאירע בעבר פעמים רבות, אולם זה לא קורה תמיד. אותו כנ"ל לגבי
מחיקת ויזה סינית במעבר הגבול בדזאנגמו. הארכת ויזה סינית בתוך טיבט בדרך כלל אינה
אפשרית בלהסה )אם כי כבר היו דברים מעולם(, אולם יש שמצליחים לעשות זאת בשיגאצה.
בניגוד לסטיגמה הרווחת אכן ניתן לפעמים להוציא ויזה סינית בקטמנדו, אולם אתם חייבים
לספר להם שאתם מעוניינים להיכנס בטיסה מתאילנד, ולא דרך טיבט. אך אם הוצאת הויזה
הסינית בקטמנדו הלכה חלק מדי חשבו פעמיים יתכן והיא תימחק כאשר תנסו לחצות עמה
יבשתית דרך דזאנגמו, בצורה לא מאורגנת. כאשר אתם ממלאים טופס בקשה לויזה סינית,
בכל מקום בעולם, אתם מתבקשים להצהיר על המקומות בהם תבקרו בסין. בשום פנים ואופן אל
תצהירו על ביקור צפוי בטיבט. אין לכם מה לדאוג איש לא יבדוק את אמינותכם כאן, ובמקרה
הספציפי הזה גם קשה לי להאמין שתיפגע במשהו הקארמה שלכם. ושוב, על מנת לצמצם את
התקלות הצפויות אני יכול רק לחזור ולהמליץ למתכננים שהות ארוכה בטיבט, ואפילו אם
רגליכם ניצבות כרגע בנפאל או הודו, שיקלו לטוס לתאילנד או להונג-קונג, לעשות ויזה סינית
ארוכה ככל שייתנו לכם, לנסות להאריך אותה פעם נוספת לפני הכניסה לטיבט, ורק לאחר מכן
להיכנס אל הממלכה הכבושה בדרך הנוחה לכם אך מתוך סין.
