הודו

הודו , ארץ נפלאה ומופלאה , ובדיוק כמו שכתוב בלונלי פלאנט , אתה יכול לאהוב אותה או
לשנוא אותה אך לא להתעלם ממנה ! אז זאת הודו : בעלת אוירה ייחודית שאי אפשר לעמוד
בפניה , המנטליות ההודית שונה מישראל , שם הכל זורם לאט לאט ויש זמן לכל דבר , מכאן
המשפט הרווח בפי כל : שנטי שנטי , כלומר , רגוע רגוע . להודים יש כבוד לאנשים , ואם
יושבים בחנות ,לא שומעים את המילה לא , כי אין דבר כזה ! הכל אפשרי בהודו , אז אחרי
שמסתגלים לפרות ברחוב ולריח הייחודי שמאפיין במיוחד את דלהי , הכל נראה פתאום יותר טוב.

משדה התעופה של דלהי , לוקחים מונית לכיוון העיר , ויורדים במיין-באזר . זהו הרחוב שבו
מרוכזים כל התיירים , האכסניות והחנויות . מונית משדה התעופה אל העיר תעלה כ 70 רופי לאדם .
ישנו סיכוי גבוה , שנהג המונית יאמר לכם שהמיין באזר סגור )מסיבה כלשהיא או אחרת שאותה
ימציא במקום( וירצה לקחת אתכם למלון אחר , שממנו הוא מקבל , כנראה , אחוזים , או לחילופין ,
יקח אתכם להמון חנויות שגם מהם הוא מקבל אחוזים . חשוב מאד: לא להאמין לנהגי המוניות .
הם אוהבים להטעות תיירים חדשים ולקבל עליהם תמורה כספית . הפתרון – אמרו כי אינכם תיירים
חדשים וזוהי הפעם השנייה שלכם בהודו , ואם לא יקח אתכם ליעד המבוקש , איימו בעירוב המשטרה.
זה בדר"כ עובד )האזרחים מעדיפים לא להתעסק עם המשטרה כי אז הם יצטרכו לשלם שוחד( .

שימו לב : לא מומלץ לבצע החלפת דולארים )לרופי( בשדה התעופה , מכיון שהשער בשדה
מאד נמוך , ולכן עדיף לפרוט מעט כסף עבור המונית , ובמיין באזר ניתן לקבל שער יותר גבוה .

כסף : בהודו משתמשים ברופיות , כאשר לדולרים ערך רב , לכן אף פעם לא להתעסק עם דולרים כי
דולר אחד שוויתרתם עליו שווה ערך לארוחת צהריים , אז שימו לב. ערך הרופיה הוא : שקל אחד לעשר
רופיות , כלומר לחלק הכל בעשר

תחבורה : בהודו נעים בעיקר בעזרת ריקשות , כאשר יש אוטובוסים למרחקים ארוכים , ומוניות לא
משתלמות , אלא אם כן נוסעים לשדה התעופה

לינה : הלינה בהודו היא בגסט-האוסים , כאשר אפשר למצוא מגוון רחב של מחירים , והמחירים יורדים
ככל שיוצאים מהערים הגדולות.