טיבט : מסלול טיול והסברים



תגיות : טיבט (9 דפים)

טיבט : היא ארץ ההרים והגאיות מהמפוסמים בעולם, וגולת הכותרת כמובן הוא ההר הגבוה בעולם האוורסט, כאן הטיולים הם בהתאם למצב הגופני של כל מטייל, התעייפתם, תנוחו ותמשיכו גם מחר יום.

"דרך הידידות" : מסלול קטמנדו-להסה מכל המסלולים המותרים לתיור זהו ללא ספק המסלול
הנוח ביותר, והוא האוגד בתוכו את המספר הגדול ביותר של אתרים אטרקטיביים במרחק סביר
זה מזה ובמיקום נוח לגישה.

יום א' קטמנדו-טינגרי : יציאה מקטמנדו מוקדם בבוקר, נסיעה אל קודרי – הכפר הנפאלי שבמעבר הגבול. בקודרי תרדו מהרכב שלקח אתכם מקטמנדו ותעשו את שני הקילומטרים המפרידים בין תחנת הגבול הנפאלית לתחנת הגבול הסינית במשאית.

מחיר : המשאית לא בהכרח ייכלל במחיר הטיול, ועשוי להגיע לכמה דולרים, על אף המרחק הקצר, אל תתחכמו ותלכו ברגל – מדובר בעלייה רצחנית שתגזול מכם זמן יקר, שעשוי להיות חשוב בהמשך היום.

הכפר שבמעבר הגבול הסיני נקרא דזאנגמו : יש שם גם בנק, ושם תפגשו את הרכב, הנהג והמדריך הסינים שלכם. שימו לב – לא משנה מה יאמרו לכם בסוכנות הנסיעות הנפאלית בה רכשתם את הטיול – הרכב הנפאלי לא ימשיך עמכם לטיבט אם כי במקרים מסוימים ניתן לסדר שהרכב הטיבטי ימתין לכם למטה בקודרי, או ייקח אתכם לשם, אם הגעתם מהכיוון הנגדי – אולם אתם חייבים לסדר זאת מראש.

חשוב : שתגמרו את הסידורים במעבר הגבול מהר ותתחילו לנוע על מנת שתגיעו לטינגרי לפני החושך. הדרך מדזאנגמו לטינגרי היא חוויה בפני עצמה. מדובר בדרך החוצה את רכס ההימלאיה המרכזי. בקטעים רבים ממנה הכביש הצר חצוב ממש בתוך המצוק, וללא ספק ישובב את ליבם של חובבי האדרנלין שמבינכם.

יום ב' טינגרי-האוורסט-שגאר : כמו טינגרי – גם שגאר אינו מקום בעל מוקד עניין תיירותי כל שהוא – אולם הוא מהווה ברירת מחדל על פני הלינה במנזר רומבוק, שבסמוך למחנה הבסיס של
האוורסט Everest base camp.

בסוף שנת  1999 : ערכה משלחת טיפוס גרמנית מחקר יסודי, בעזרת מערכות ניווט לוויניות, ואנשיה מצאו כי גובהו המדויק של האוורסט עומד על 8850 מטר מעל פני הים, מעט מעל 8848 המטרים המהווים את הגובה הרשמי של ההר.

כך או כך : האוורסט אינו זקוק לתוספת שני המטרים הזו בכדי להחזיק בכתר ההר הגבוהה בעולם. היתרון בביקור בצדו הטיבטי של
האוורסט הוא משולש: מהצד הנפאלי נופו של ההר נכסם בחלקו על ידי שני הרים נוספים הניצבים בטווח – דבר שאינו קורה במחנה הבסיס הטיבטי.

על מנת להגיע אל : מחנה הבסיס הנפאלי יש לצעוד לפחות חמישה ימים בכל כיוון, בהנחה שתיקחו את כל הקיצורים האוויריים
פנימה והחוצה, ואילו בצד הטיבטי ניתן, בכפוף למצב הדרך, להגיע עם רכב  4X4 ממש עד למחנה הבסיס עצמו, וכאשר הדרך נסחפת – מה שקורה בדרך כלל – אין צורך לצעוד יותר משמונה קילומטרים פנימה והחוצה.

היתרון השלישי : מתבטא דווקא בחסרונו הגדול של הצד הטיבטי – הפרמיטים. הפרוצדורה סביב טיפוס על האוורסט מין הצד הטיבטי כל כך יקרה ומסובכת, שמרבית משלחות הטיפוס המקצועיות והטיילים הנמרצים בוחרים לתקוף דווקא את חלקו הנפאלי – מה שעם קצת מזל ישאיר את ההר רק לכם.

מנזר רומבוק : ממוקם בגובה של 5100 מטר, כמאה מטרים מתחת לגובהו של מחנה הבסיס ובמרחק של שמונה קילומטרים ממנו. בלי כל קשר למה שסגרתם עם סוכן הנסיעות בקטמנדו או בלהסה – סביר
להניח כי זו הנקודה בה יפרוק אתכם הרכב, ומשם תצעדו.

ניתן להתמקח : מעט על צמצום טווחים אל ההר – אולם בדרך כלל לא יאות הנהג לקחת אתכם את כל הדרך. מנזר רומבוק, הטוען לתואר המנזר הגבוהה ביותר בעולם, הוא מנזר קטנטן המאכלס כמה נזירים ונזירות שילוב נדיר שרחוקים מלהיות נחמדים, ויש בו גם סידורי לינה ספרטנים.

אולם : אם הגעתם מקטמנדו תעשו נכון אם תוותרו על ההרפתקה הרומנטית של לינה אל מול האוורסט. מעבר מלינה בגובה של 1200 מ' קטמנדו ללינה בגובה של 5100 מ' רומבוק בהבדל של יומיים
בלבד מהאחד לשני עשוי תוך שעות להביא להתפתחות מהירה של מחלת גבהים קטלנית, גם אצל החזקים והבריאים ביותר מבינכם. אם הגעתם מתוך טיבט ואתם מורגלים לגובה עשו את השיקול בעצמכם.

יום ג' – שגאר-סאקיה : מנזר סאקיה הוא אחד המנזרים החשובים בהיסטוריה הטיבטית. הוא מוקף חומה וצורתו דמוית מבצר. המיוחד בסאקיה הוא כי כל המבנים האזרחיים בכפר שלו צבועים באפור, ומסומנים בצמד פסים אנכיים בצבע לבן וארגמן, בניגוד לשילוב הטיבטי המקובל של לבן – עבור מבנים אזרחיים, וארגמן – עבור מבנים בעלי תפקיד פולחני.

אם יצאתם : מוקדם בבוקר משגאר תוכלו להמשיך בו ביום לשיגאצה, אולם המנזר והכפר הקטן בהחלט מצדיקים לינה במקום.

יום ד' – סאקיה-שיגאצה : שיגאצה היא העיר השניה בגודלה בטיבט ומקום מושבו המסורתי של הפנצ'ן לאמה האבוד, מנהיג מסדר הקגיומפה. בעיר מספר מנזרים המהווים מוקד חשוב לעליה
לרגל וכן שוק נחמד, בו תוכלו למצוא כמעט הכל – מתמציות רפואיות עתיקות, דרך גושי ענק של חמאת יאק ובשר מיובש מתוצרת עצמית, ועד מוצרי טקסטיל וחשמל במחיר נמוך ואיכות זולה מתוצרת השפלות המיושבות של סין רבתי.

יום ה' – שיגאצה-גיאנצה-נקהרצה-להסה : ביום
החמישי לטיול כבר תהיו עייפים מאבק וסחוטים מהגובה, אולם אל תתפתו להצעת הנהג והמדריך שלכם לקצר ולעשות את ארבע השעות הנותרות על הדרך המהירה ללהסה, אלא קחו את העיקוף הארוך יותר דרך גיאנצה ונקהרצה.

גיאנצה : היא העיר השלישית בגודלה בטיבט. היא שוכנת בעמק מיושב ועשיר בחקלאות – בקנה מידה טיבטי – והמנזר שבמרכזה בנוי על גבעה תלולה ובעל חזות מרשימה. אגם נקהרצה שוכן בהמשך הדרך. זהו אגם ענק וכחול, מוקף בנקודות ישוב קטנטנות, כאשר רכס ההימלאיה המרכזי משמש לו כרקע.

הסינים : לא תמיד מתירים לינה בגיאנצה ובנקהרצה – מה שיאלץ אתכם להשלים את מלוא הדרך ללהסה עד רדת הערב. את המסלול ניתן לעשות גם בכיוון ההפוך – להסה-קטמנדו, אולם גם כאן תאלצו לשכור רכב 4X4 נהג, מדריך ופרמיט.

מחירה של חבילת הטיול הזו : כאשר היא נקנית בצד הנפאלי, מתחיל בדרך כלל מ- 420$ לאדם במקרה הטוב, אולם אם תארגנו זאת בכיוון ההפוך תוכלו לרדת כמעט עד לשליש המחיר, לא כולל תחבורה מקודרי לקטמנדו – אולם משהצבתם רגליכם בצד הנפאלי של הגבול זה כבר ממש לא משנה, מאחר ותחבורה ציבורית בנפאל היא עניין של מה בכך.

להסה והסביבה : להסה היא בירת טיבט וליבה השותת של האומה כולה. למרות ההתיישבות הסינית המאסיבית באזורים החדשים של העיר עדיין שומרת העיר העתיקה על קסם נדיר והיא מצדיקה ללא ספק שהייה של כמה ימים.

בלהסה ובאזור להסה : אין צורך בפרמיט-אישור מיוחד – בהנחה שויזה סינית בתוקף מוטבעת בדרכונכם. משך מאות בשנים היווה ארמון הפוטלה הגדול שבמרכזה את מושבו של הדלאי למה, וממנו יצאו ובאו הפסיקות, ההלכות וכל ענייני הממלכה הדתיים והפוליטיים כאחד.

עד כיבושה : בידי הסינים הוגדרה להסה 'כעיר אסורה', ובודדים היו המערביים ההרפתקנים שזכו להיכנס אליה. במהלך כיבושה הופגז וניזוק קשות ארמון הפוטלה, אולם הוא שוקם לחלוטין וקיום הוא ניצב איתן על טילו ומהווה את פסגת הארכיטקטורה הטיבטית באשר היא. מדובר בקומפלקס ענק עם למעלה מעשר קומות, קרוב לאלף חדרים, אין ספור מסדרונות היוצרים מבוך אפל ואין סופי, ובהתאם לאהבתם הגדולה של הטיבטים – גם עשרות אלפי מדרגות.

הביקור בפוטלה : מוגבל למספר אולמות בלבד, וכן מותרת העליה אל הגג – המספק מראה מרהיב של שלוש מאות שישים מעלות להסה נטו.

מקדש הג'ורקהנג : היושב בלב הבארקהוד – האזור המרכזי הפעיל של העיר העתיקה, הוא כיום המרכז הדתי הפעיל של העיר, וללא ספק אחד ממרכזי הפעילות הדתית הגדולים בטיבט כולה.

אורכו של מסלול : הצליינים ההיקפי הסובב את העיר העתיקה הוא כמה קילומטרים, הוא משובץ בדגלי תפילה צבעונים, גלגלי תפילה ואין סוף אבנים עליהן צבועות וחקוקות מנטרות תפילות.זהו אחד ממסלולי הצליינים הפעילים ביותר בקרב קהילות טיבטיות בטיבט ובגולה בכלל. חובה.

מנזר שרה : Sera gompa  ממוקם כמה קילומטרים ממרכז העיר, והוא יעניין במיוחד את מי מכם שביקר ביישובי הפליטים הטיבטיים במדינת קארנטקה שבדרום הודו, באזור קושלנגר.
מנזר שרה "ההודי" הוא האח התאום בגולה של המנזר הזה.
אתר קבורת השמים של להסה נמצא בסמוך למנזר שרה.

"קבורת שמים" : היא הקבורה הטיבטית המסורתית. כאשר מת אדם הוא מובל לאתר קבורת השמים, גופו מבותר לחתיכות כדי להקל על מלכת העופות הדורסים אשר עטים על שללם הקל ומעבירים אותו בחתיכות קטנות השמיימה – פשוטו כמשמעו.

הטיבטים רואים : את הגוף כקליפה לנפש המתגלגלת בלבד, והחשיבות שהם מייחסים לו לאחר המוות שונה בהרבה מזו שאנו מכירים בדתנו.

פעמים רבות : ובייחוד בקבורת שמיים של לאמה חשוב, לאחר שנוקה השלד מהבשר, נאספות העצמות ומוסבות לכלי פולחן דתיים וכלי נגינה. חשוב לזכור כי אתר קבורת שמיים הנו מקום קדוש ועקב אירועים קודמים של חוסר כבוד וחילול אתרים שכאלה, נוטים הטיבטים באזורים מתויירים ככלל ובלהסה בפרט, לא לאפשר לזרים להתקרב אל טקס שכזה. כבדו את רצונם היו אנושיים.

תגובות לא פעילות.