הודו צפון ונפאל : עזרה ראשונה ומחלת גבהים



מידע כללי

עזרה ראשונה ומחלת גבהים :

למעט מלאריה וכמה מחלות טרופיות אחרת שתקפם פג בגבהים האלה, קיימות בלאדק כל אותן מועקות בריאותיות עליהן שמעתם/תשמעו בייעוץ הרפואי לפני הטיול. אולם ישנם כמה דברים ייחודיים לגובה הרב שכדאי להכיר.

מחלת גבהים : הסיכון למחלה מתחיל מעל גובה של 3000. המחלה יכולה לתקוף כל אחד, ללא קשר למצב בריאותי, גיל וכושר גופני. הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש המתגברים בהדרגה, סחרחורת, בחילה, ובמצב מתקדם שיעול יבש, הנגרם כתוצאה מבצקת ריאתית, שיקול דעת לקוי, טשטוש חושים, עיבוד הכרה ומוות.

ההתדרדרות : עשויה להיות מהירה מאוד , תוך שש שעות מחשיפה לגובה, או להימשך בהדרגתיות כמה ימים. יהיו גם כאלה שלא יחלו כלל.

'לפי הספר': על מנת להימנע מהמחלה, לאחר שעברתם את קו ה- 3000 יש לתכנן את הטיול כך שבכל לילה, תישנו לא יותר משלוש מאות מטרים יותר גבוה ממה שישנתם בלילה הקודם, אך ביום מותר ואף מומלץ לטפס מעבר לזה. שלא כמו בטיבט השכנה, על פי רוב אין כאן בעיה לתכנן טיול בכפוף למגבלות.

אולם עם כל זאת : זכרו כי העיר לה Leh נמצאת בגובה של שלוש וחצי קילומטר מעל פני הים , עובדה המבטיחה חריגה מההנחיות שהובאו כאן באם תגיעו באוטובוס ממנאלי, ובודאי אם תגיעו בטיסה מדלהי. תוסיפו לכך הרבה שעות פעילות ביום, ואקלים יבש מאוד המעודד התייבשות , וקבלתם מתכון בעייתי ביותר. היו ערניים לגופכם ולמצב בריאותכם  ביומיים-שלושה הראשונים, והימנעו מלמתוח את הגבולות.

אם מישהו המטייל עמכם לקה במחלת גבהים : עליכם לחדול את הטיול מייד ולהביאו במהירות המרבית לאזור נמוך יותר, גם אם הדבר כרוך בטיסה לדלהי. מרבית חברות הביטוח יחזירו רטרואקטיבית את הכסף שהוצא בעבור טיסת חירום שכזאת. קיימת תרופה מונעת השנויה במחלוקת, שניתן להשיג בנפאל ובהודו בשם המסחרי Diamox, היא מיועדת במקור למחלה אחרת לגמרי ויש לה תופעות לוואי שחשוב להכיר. גם הרופאים המצודדים בתרופה הזאת מזהירים כי השפעתה קטנה, והיא אינה מבטלת את הצורך להוריד את החולה בגובה.

ג'ארדיה

טפיל מעיים חובב מקומות גבוהים. ההידבקות באה ממקורות מים בלבד, והמחלה כוללת חבילת סמפוטומים המשפעת אתכם בכאבי בטן, יצור מוגבר של גזים מכל הכיוונים, שלשול חריף, בחילות והרגשת חולשה כללית. לאחר שנדבקתם הג'ארדיה נוטה להטריד אתכם למספר ימים עד מספר שבועות, ואז לנוח מעט, ולהגיח שוב מבני מעיכם לאחר זמן מה.

בניגוד לאמונה : אכן קיים טיפול אנטיביותי המחסל בסופו של דבר את המחלה, אולם אם תקפידו להשתמש במים מינראלים בלבד תקטינו באופן משמעותי את הסיכון ללכות בה.

ולמטרקים מבינכם ; הג'ארדיה וידידותיה האמביות למיניהן שוכנות בכל פלג אשר במעלו חיים בני אדם ורועות בהמות – הקפידו לטהר את המים שלכם, והעדיפו מוצרים על בסיס יוד, מאחר וכלור לא יעשה כאן את העבודה.

מלריה

מעל גובה של 2000 מטר לא קיימת מלריה, ומאחר וקו ה- 2000 כלל לא קיים על המפה הטופוגרפית של לאדק כולה – אין ממה לחשוש. אולם הביקור בלאדק קצר עבור רוב הטיילים, ולכן עליכם לשקול ברצינות להמשיך את הטיפול שאתם מצויים בו, או להתחיל בטיפול חדש לקראת כניסה לאזור הנגוע הבא.

אזהרות כלליות

מצב בטחוני

בכל קיץ עם הפשרת הקרחונים חוזר ותש הויכוח העתיק סביב סוגיית קשמיר – והגבול ההודי-פקיסטני מתחמם. יש שנים טובות יותר וטובות פחות, אבל על פי רוב זו התמונה; מדובר במלחמת התשה מקומית שאת מניין שנותיה כבר איש אינו סופר, אלו כובשים מוצב ואלו תוקפים תחנת מכ"ם, אלו יורים על שיירה צבאית ופוגעים בכפר ואלו מכוונים את קני הארטילריה שלהם לגבעה תמימה ומרוחקת ופוגעים באקראי כמובן! במשאית או אוטובוס אזרחי שעושה את דרכו על ציר תחבורה ראשי.

הסיפור הרגיל : מסתבר שאנחנו לא המצאנו שום דבר.

איפה זה מתחבר עם הטיול : בהנחה שאינכם מתקדמים הרבה מאוד מערבה במורד ההינדוס Indos אינכם בטווח סכנה. כל המקומות המטויילים בעמק ההינדוס, ועמק נוברה Nubra נמצאים בעומק השטח ההודי, או בקרבה לגבול הסיני השקט. הבעיה מתחילה כאשר אתם מתקרבים לגבול הפקיסטני, וסביר להניח שזה יקרה באחד משלושה מקרים;

נסיעה לסרינגר Srinagar קשמיר כרוך במעבר דרך קרגיל Kargil שעל הגבול הפקיסטני.

העיר וסביבותיה מופגזת מפעם לפעם, ובתקופות מתוחות במיוחד התנועה מקרגיל לסרינגר

מתבצעת בשיירות, בחשיכה מוחלטת ובאורות כבויים. זה נכון שמרבית האנשים אם כי

לא כולם לא מתים מזה , אבל ללא ספק יש דרכים מהנות יותר לטייל.

מעבר ממונע אוטובוס/משאית/ג'יפ מלה לעמק זנסקר Zanskar כרוך אף הוא במעבר דרך קרגיל, אולם יש כמה טרקים המאפשרים מעבר אל העמק הזה מבלי להתקרב לאזור הבעייתי.

כניסה לאזור : דה Dha שבמורד ההינדוס. האזור כולו ממש על הגבול ורווי בכוחות צבאיים.

ניתן להיכנס ולטייל בו אולם יש להנפיק פרמיט מיוחד תקף לשבוע, ניתן להנפיק בלה.

דרכים וטרמפים

הדרכים בלאדק הם סיפור בפני עצמו. מתקופת הבריטים ועד ימינו אנו נעשו נפלאות רבות בהימלאיה ההודית בכל הקשור לדרכים, והיום מרבית העמקים בצפון הודו מקושרים זה לזה בכבישים סלולים.

אולם המונח 'כביש סלול' : מקבל כאן משמעות מעט אחרת ממה שאנו מכירים מהבית. לפעמים קשה להימנע מהמחשבה שההודים לא ממש סוללים כבישים: הם פשוט מפוצצים אותם. אולם גם אם יש דרך סלולה המגיעה אל האזור , יתכן ותצטרך להמתין אליה יומיים,שלושה, ובמקרים מסוימים גם עד עשרה ימים עד שיעבור האוטובוס המתאים בכיוון , ומספר זהה של ימים עד שיצא ממנו האוטובוס הבא. עובדה זאת הופכת את משאיות האספקה האזרחיות והצבאיות לכלי תחבורה אלטרנטיבי שגם המקומיים וגם טיילים אינם יכולים לסרב לו.

הטיול בטרמפים : הוא מאין עסקת חבילה מפוקפקת למחצה, הטומנת בחובה שעות ארוכות ובלתי נשכחות של נופים מרהיבים שכל ניסיון לכלאם בתמונת סטילס חסר טעם מחד, ומאידך – רגעים קצרים ונשכחים עוד פחות של אימה – פשוטו כמשמעו.

הדרכים הסלולות : המחברות בין עמקי לאדק זוכות אמנם לתואר 'דרך' ו'כביש', אולם בפועל מדובר על פי רוב ברצועות חצץ צרות, מאין מדפי אבן שפוצצו מתוך המצוק ומתיימרים לשאת על גבם את מלוא משקלן וממדיהן של המשאיות העמוסות. במקומות רבים חצובה הדרך ממש בתוך גוף המצוק ,דבר שמבעית לגלות כאשר אתה עושה דרכך ברכיבה על גג המשאית.

עוד על נסיעה בטרמפים : זו דורשת שיקול דעת לא קטן, ובמקרים רבים ניתן ואף רצוי להימנע ממנה , מאחר וברוב המקרים היא כמעט ולא חוסכת כסף , נהגי המשאיות דורשים תעריפים הדומים מאוד למחירי האוטובוסים המקומיים, אולם מתווספים אליה סיכונים שאינם קיימים בתחבורה הציבורית. במידה וכן תיסעו בטרמפים תעשו

יפה אם תקפידו על הכללים הבאים:

השתדלו להחליף כמה מילים עם הנהג כדי לוודא כי אינו שתוי. ישנה בעיה קשה של אלכוהול בקרב נהגי המשאיות, וכפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם , עובדה זו אינה תורמת לאחיזת הכביש של כלי הרכב האלו. טיילים רבים מעדיפים לנסוע עם הנהגים

הסיקים Sikh : עם המטפחת המגולגלת עם הראש, מאחר ונראה כי על פי רוב הם מדברים קצת יותר אנגלית ושותים קצת פחות Indian Made Foreign Liquor IMFL מהנהגים ההינדים והמוסלמים, אבל זו כמובן אינה נוסחה בדוקה.

הנושא של פשע : אלים כלפי תיירים בצפון הודו רק בשלהי התפתחותו וטרם הגיע לדרכים, אולם אם כל זאת , מומלץ לפחות לנשים שלא להתניע בטרמפים לבד.

נסיעה על גג המשאיות : מסוכנת לא פחות מהמידה בה היא מהנה, ויש לקחת בחשבון כמה גורמים אם בוחרים בה; על גגה של כל משאית מצוי ארגז אשר נוח מאוד לשבת בו, אם תעשו כן לעולם אל תשאירו את התרמיל על גבכם, תהא הנסיעה קצרה ככול שתהא, ותמיד ודאו כי יש לכם מקום לשכב במצב בו תופתעו ע"י חוטי חשמל מתוחים מעל הכביש.

אף פעם לא בדקו האם גובה החוטים הותאם לגובה המשאיות או שגובה המשאיות הותאם במיוחד לגובהם המדויק של כבלי המתח, אולם ככה או ככה , מידותיו של אדם היושב על גגה של המשאית לא נלקחו כאן בחשבון, ותהיה זו טעות מסוכנת לחשוב שהנהג יאט משעטתו או יעצור להזהיר אתכם לפני המפגע – הישמרו!

חשוב לציין כי : הן טיילים והן מקומיים רבים מעדיפים להמתין לטרמפ' הבא, או להידחס אל ארגז המשאית בכדי להימנע מהסיכון הכרוך בנסיעת הגג.

תשלום : נכון, אין ארוחות חינם. ישנו תעריף מוגדר לכל "קו", ועל פי רוב הוא חופף את תעריפי התחבורה הציבורית. כמובן שאם לא תתמקחו ישמחו נהגי המשאיות לגבות ממכם מחיר משולש, אולם גם לאחר מיקוח אל תצפו שזה ירד לאפס.

השתדלו לברר : כמה אמורה לעלות הנסיעה בטרם צאתכם. אל תהיו פראיירים, אבל אל תמשכו את המיקוח זמן רב מדי , הנהג יודע שאתם תקועים בשום-מקום, והוא גם יודע שאתם יודעים שהואיודע. הוא בעל הבית ובהינף יד הוא יסגור את הדלת וכבר לא יהיה שם.

אתם רק הכנסה צדדית בשבילו.

נהגי משאיות צבאיות על פי רוב לא ידרשו תשלום בעבור הנסיעה, אולם נהלי הצבא ההודי אוסרים עליהם לעצור לכם, כך שברוב המקרים הם פשוט לא יעצרו, למרות שמפעם לפעם ניתן גם להסתפח לשיירה של צבא הודו, באדיבותו של סמל זרקן.

כמדי שנה נהרגים : בדכים אזרחים מקומיים וטיילים בתאונות. בשנים האחרונות גם כמה טיילים ישראלים מצאו את מותם בדרכים האלו, ולא נראה כי יש נוסחת פלא של ממש להימנעות מוחלטת מהמפגע. התאונות פוגעות גם במשאיות וגם בג'יפים השכורים. הן ההודים והן מטיילים ותיקים טוענים כי התחבורה הציבורית בטוחה יותר משני האחרונים, ואני חייב להודות שמהתרשמותי האישית מאופי הנהיגה וממספר התאונות שראיתי או שמעתי אודותיהן העובדה האחרונה בהחלט אפשרית, אבל באמת שאין לי את הנתונים.

כסף : בחבל לאדק כולו מוגבלת המערכת הבנקאית למספר סניפים וצ'יינג'-פויינטים זעום המתרכז

בלה Leh ובקרגיל Kargil : בעונת התיירות התור ב-state bank of india בלתי נסבל, יש בעיה רצינית לפדות כרטיסי אשראי, ואפילו המחאות נוסעים מסויימות.

חלפני הכספים כמובן : חוגגים, אם אתם לא מגיעים ללאדק לתקופה ארוכה מדי , מומלץ מאוד כי תפדו מספיק המחאות נוסעים עוד במנאלי או בדלהי, אם אתם נכנסים בטיסה ותגיעו לאזור עם מספר הרופיות שאתם מניחים שתוציאו.

תגובות לא פעילות.