חבל לאדאק – צפון הודו



חבל לאדק :   Ladakh : טיול בחבל קבלו כאן דף

"טיבט הקטנה" הוא שם החיבה שניתן לחבל ארץ פרעי זה, אי שם בצפון-צפונה של הודו, ולא בכדי.

משנחרבה טיבט בידי הכיבוש הסיני: לאדק היא היום אחד המקומות האחרונים בו ניתן להתרשם ממורשת התרבות הטיבטית, כפי שהתקיימה בלמעלה מאלף השנים האחרונות, בבית הגידול הטבעי שלה.

בכל עוצמתו מתפרץ כאן הנוף הטיבטי : המתאפיין ברכסי ענק מושלגים, מדבריות אבק וחול, מצוקי סלע ללא גבול, נהרות פראיים המבתרים את העמקים, ומאלצים אותם להתפתל בכיוון זרימתם.

אזורים כפריים רבים : מביאים להתהוותם של מרבדים ירוקים, מושקים בהצפה, המלבלבים בחודשי הקיץ המעטים. בניגוד לטיבט הכבושה והמדוכאת דתית – קיים כאן עושר דתי עצום המתבטא בעשרות ומאות מנזרים בודהיסטים פעילים, ואלפי נקודות פולחן המעטרות בצבעי הלבן והארגמן המסורתיים את העמק.

ההיסטוריה, התרבות והדת : התפתחו בלאדק בתנאים נוחים יחסית, עם הרבה פחות תהפוכות דתיות וקטסטרופות היסטוריות שאפיינו את האזורים הנמוכים.

בעבר הלא רחוק היתה לאדק : ממלכה של ממש, מובדלת אדמיניסטרטיבית מהודו וטיבט, ומקושרת דתית, מרצון, עם הממלכה הטיבטית, שהתוותה את הנתיב הדתי-תרבותי – קשר שפרותיו זרועים לכל אורכו, רוחבו וגובהו של חבל ארץ זה, המהווה את אחד מהאזורים המדהימים שהמזרח הרחוק יודע להציע.

העמק המרכזי עצמו : הוא העמק הרחב שיוצר נהר ההינדוס Indos הגדול בזרימתו האיתנה מדרום מזרח לצפון מערב, אל עבר הגבול עם פקיסטן.

אולם כאשר מדברים : על חבל לאדק הכוונה היא לאזור כולו – כולל העמקים נוברה Nubra שלמעלה בצפון מזרח, רופסו Rupsu שבדרום מזרח, אזור אגם פאנגונג טצו Pangong tso במזרח, על גבול סין טיבט, וכמובן – על עמק זנסקר Zanskar הגדול – הנפרס פחות או יותר במקביל לעמק לאדק, דרומית מערבית לקו הרכס העצום התוחם ביניהם.

עמק ספיטי Spiti : הדרומי יותר, אינו נחשב כחלק מלאדק, למרות שקיים דמיון רב בינו לבין התבנית הטופוגרפית והמבנה האתני והדתי של האזור, ועל אף שקיים קשר תרבותי-היסטורי הדוק ביניהם.

האזור גבוה מאוד : פסגות רבות חוצות את קו 7000 המטרים, גובה העמקים עומד מסביב ל-3000 מטר ויותר, וגובהם של מעברי ההרים הסלולים מתנשא למעל 5000 מטר.

בכפוף לרכס ההימלאיה כולו : נמתחים כל הרכסים המרכזיים מדרום מזרח לצפון מערב – ומאלצים בכך גם את הנהרות והעמקים להתיישר לפי כיוונם.שני הרכסים הבולטים והחשובים באזור הם רכס לאדק ורכס זנסקר המתנשאים משני עבריו של עמק ההינדוס – הראשון מצפון מזרח, חוצץ בין עמק ההינדוס לעמק נוברה, והשני מדרום מערב כשהוא מהווה חיץ בין עמק ההינדוס לעמק זנסקר.

רכס ההימלאיה המרכזי : תוחם את עמק זנסקר, ולמעשה את האזור כולו מדרום.

הלאדקים הם אנשים חמים וחייכנים : ומכניסי אורחים שלא מין העולם הזה. מבחינת מראה חיצוני הם טיבטיים לכל דבר – עיניים צרות, עור בהיר מעט יותר מהחום ההודי המפורסם, אם כי שזוף, ולפעמים אף חרוך מאוד, בייחוד באזור הפנים.

בגלל השוני הגדול : בין תווי הפנים הלאדקיות לתווי הפנים ההודיות, בצירוף השינוי החד בנוף ובאווירה – משול לפעמים המעבר ללאדק למעבר לארץ אחרת לחלוטין.

רבים מהמבקרים באזור מבלבלים בין התרבויות : ומכנים את הלאדקים, בטעות, 'טיבטים'. למעשה – בחבל לאדק עצמו יש הרבה פחות פליטים טיבטיים מאשר יש בהימאצ'ל פארדש Himachel Paradesh, המדינה השכנה מדרום, ובאזורים הנמוכים יותר בצפון ובדרום הודו, ורובם המוחלט של אותם אזרחים תמימים המזוהים בשוגג כטיבטים, הם למעשה לאדקים כשרים למהדרין, ללא כל שורשים בטיבט ובלי טיפת דם טיבטי בעורקיהם.

חשוב לזכור כי : על אף הדמיון הרב – לאדק היא לאדק ולא טיבט, והלאדקים הם לאדקים, ולא טיבטיים. במה זה מתבטא?

למראית עין – כמעט בכלום : הדת היא הבודהיזם הטיבטי עליו תוכלו לקרוא בהרחבה בפרק 'טיבט' כאן באתר. בדומה לטיבט, גם כאן המזון המסורתי מתבסס על טצסמפה – קמח שעורים מלא, המורטב בטרם נשלח אל הגרון בתה חמאת יאק Yak בריח מבאיש ובטעם לא-מתוק-לא-מלוח- כן-נורא. גם כלי הנגינה, האומנות, הפולקלור, והפסטיבלים נגזרו כולם מהבודהיזם הטיבטי – דבר אשר רק מעצים את הדמיון בין הממלכה הלאדקית לשכנתה מצפון.

אולם בפועל ללאדקים : שפה משלהם אם כי גם היא נשמעת ונכתבת בדומה מאוד לטיבטית, לבוש משלהם אם כי אף הוא מזכיר מאוד לבוש שבטי דרום-טיבטי, היסטוריה משלהם ששוב – נושקת אף היא לכל אורך השנים לשכנה הגדולה מצפון ועד לזמן האחרון הייתה הממלכה הלאדקית גם בעלת שושלת שלטונית משל עצמה, אשר רוכזה על ידי המלך הלאדקי שישב בבירה לה Leh, בארמונו הגדול המזכיר ביותר מכמה אלמנטים את הפוטלה הגדולה של להסה.

מזג אוויר : בניגוד למזג האוויר הטרופי המבלבל המאפיין את מרבית האזורים הנמוכים בהודו, מתחלקת השנה בחבל לאדק לשתי עונות באופן ברור מאוד – חורף וקיץ. במהלך הקיץ, הנמשך כארבעה עד חמישה חודשים – החל מסוף האביב הישראלי, ועד לסתיו שלנו, עולה הטמפרטורה בעמקים עד למקסימום של בין עשרים לשלושים מעלות בצוהרי היום, ומינימום של בין חמש לחמש-עשרה בלילה – עובדה המאפשרת קיום של חקלאות מוגבלת, וטיול בתנאים שפויים.

בחורף האזור כולו קפוא לגמרי : והטמפרטורות בעמקים יורדות מתחת למינוס עשרים, מעברי ההרים סגורים כולם, והאזור כולו מבודד מין העולם, ומבותר אף בתוך עצמו על ידי מחסומים טבעיים המנתקים את העמקים זה מזה, חובה לשקול טיול בימים אלו.

את כל מחזורי החקלאות : ומרבית המלאכות וחיי המסחר משלימים הלאדקים בחודשי הקיץ, ואילו במהלך החורף הם מסתגרים בבתיהם, מוגנים בחדר המוסק. חשוב לציין כי במרומי ההרים, כולל מעברי ההרים אותם תאלצו לעבור בטיולכם – אם תטרקו ואם לאו – שוררים תנאים קשים במשך כל השנה, והטמפרטורה עשויה לצנוח מטה ללא התראה מוקדמת גם בצהריי ימי אמצע הקיץ – עובדה המחייבת הערכות מוקדמת.

מבחינת משקעים : האזור נוח מאוד למטייל, מאחר וגשם או שלג כמעט אינו פוקד את לאדק במשך תקופת הקיץ או החורף. רכס ההימלאיה המרכזי חוסם בגופו את ענני המונסון, ומונע מהם כמעט לחלוטין גישה לאזור – דבר המבטיח יובש מדברי בצל האקלים הקפוא.

התקופה המומלצת לטיול היא : כמובן הקיץ הקצר, המתחיל איפה שהוא בסביבות אמצע יוני-תחילת יולי, ומסתיימת עם בוא השלגים הראשונים – אי שם באמצע ספטמבר ואילך.

גם אם : באזור העיר לה Leh ניתן לנוע בצורה מוגבלת מאוד גם במהלך החורף, טיול חורף בלאדק, על אף שממרחק, על הכורסא המחוממת, נשמע כחוויה רומנטית להפליא, הוא בגדר דבר מאוד לא מומלץ, המחייב היערכות מוקדמת מבחינת ציוד, טיסה פנימה והחוצה, הכנה פיזית נכונה, ומחייב שיקול דעת ורצינות רבה בקביעת התוכנית לאור המגבלות הקשות שמציב השטח.

תגובות לא פעילות.